בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ערפילים

ההוויה העצמית שלי
מלווה ברחשים בלתי פוסקים של כאב , תקווה עמומה , רצונות נשכחים.
לפני 17 שנים. 3 באפריל 2007 בשעה 0:29

"משהו טוב אמור לקרות , עלול לקרות ... אולי "

מוזר להבין שטעית
שהוא צדק
שכ"כ הרבה מאפיינים נרקיסיסטיים בעצם חרוטים בך.
אתה מוצא כ"כ הרבה חיים בסיטואציות שהן לא שלך.
יש המון דפי הסטוריה בהם לא מוזכר השם שלך ...

מוזר
אולי זה יסביר את הבדידות


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י