נצח הזמניות

גם כשאני טורף את החיים

אני לועס עם פה סגור...

לא משאיר פירורים.

כמו שלא אוסף פירורים

מחיים של אחרים,

לא אוהב לפזר את שלי.

אתמול, היה לי קשה לסגור את הפה

כן,

את ממש עושה לי את זה.

:)

געגוע :

קטגוריה עצמאית של כאב מתוק.

תתכונני זונה,

הנה אני בא.

כשאתה מוותר לעצמך

כדי לא לוותר על עצמך

אתה, נשאר או הולך...?

פאאק...מה הולך ?!

שזו כן חכמה

לדעת לקחת...

גם כשאתה יודע

שבכל מקרה

תקבל.

אומרים שגן עדן נמצא

בין מים לשמיים.

ואני מצאתי אותו,

על סירה מהירה

באמצע הים.

היינו שלושה :

את, אני ואלוהים.

לא סתם נקשרנו לחוף

עם רגליים רטובות...:)

החיים הם לא חידה, החיים הם חידות אין סוף.

חידות קטנות, חידות גדולות ואת אולי החידה הכי חשובה שהיתה לי, זו שאני פותר עכשיו, בידיעה שתמיד יהיה בך עוד מה לשאול.

כי הפתרון היחיד לחידה שאת, הנו פשוט להיות איתך.

מהות החיים, אינה למצוא תשובות

אלא ללמוד לשאול את השאלות הנכונות.

את לימדת אותי שהשאלות הכי פשוטות, הן גם הכי נכונות.

את התשובות שלי.

את התשובה שבתוכה תמיד יש עוד שאלה נכונה.

את הכי נכונה שהיתה לי, הכי נכונה שגם תהיה.

לפתוח רגליים זה קל,     את פותחת מולי גם את הלב וגם את הנשמה ואני שבוי מרצון כי אינך שבויה שלי, 

נתת לי אותך בכוונה תחילה, לא כדי לפתור חידה, אלא כדי לשאול אותה. 

וכך, השפיות הופכת לקבועה.

מחפש פינה של שקט

בתוך אין סוף של רעשים...

בואי יפה שלי.

#קפליליתכביסה#

כשאתה מבין שהסודות האמיתיים טמונים בין הקימורים.