לפני 18 שנים. יום שישי, 6 ביוני 2008 בשעה 11:31
אני כל הזמן מצפה לפרפרים וזיקוקים
איך תמיד זה ניגמר בפיצוצים
הפרפרים לא הופכים לחברים
ואני בסוף נשארת שבורה לרסיסים
כלכך נזהרת שוב לנסות
כלכך נלחצת שוב משיחות
דוחפת עצמי יותר לפינה
כי שמה לבד מרגישה בטוחה
אני קמה כל יום רגועה ושמחה
כי כל יום חדש זו אני בשליטה
מנסה לרסן את תשוקתי
מנסה להשתלט על מה שבוער בי
מפחדת לתת צ'אנס מחדש
לא רוצה לתת לעצמי להרגיש ממש
האמת שלא יודעת אם זה כבר אפשרי
לתת לעצמי להרגיש חופשי