לפני 10 ימים. יום שני, 13 ביולי 2026 בשעה 2:27
אני במוד כתיבה היום:
לפעמים הדחף לייצר מציף אותי ממקום עמוק ושליו.
יש שיר שמלווה אותי מאז הלילה הראשון שנחשפתי לבדסמ.
המילים חשפו סיפור ויעד – סיפור של דרך של בושה ועד קבלת עצמי, עד למקום שבו אני בהכי אני.
הרצון להיות כל כך חשופה, עד האמת והעצם, היא תמצית מהותי כנשלטת.
המקום שבו הוא מצליח להוריד ממני את כל המגננות והמחסומים, והמקום שלי להיות שלו טוטאלית.
If I could lose myself, I would lose myself in you
I move through the day in the rhythms that I've known
I've got this crazy dream of stripping down to truth and bone
כבר אין בושה.
מזמן לא הייתה.
יש רק האמת שלי, והטוטאליות שעד העצם.

