לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

המקום שלי

ככה אני וככה תקבל אותי
תיקונים לשגיאות יתקבלו בברכה

כותבת על חוויות, זכרונות, רצונות וחלומות וכל מה שביניהם
לפני שבועיים. יום שלישי, 7 ביולי 2026 בשעה 13:16

​סה"כ פשוט

 

"20:00, המפתח יחכה לך במקום הקבוע. תיכנסי, תלכי לחדר. תתפשטי שם עד החוטיני. תעלי על המיטה, יחכה לך שם כיסוי עיניים. שימי אותו ותחכי לי על ארבע..."

הלב דופק על מאתיים. הגוף נוזל ורועד בו-זמנית. אין טיפה של פחד; זה משהו אחר — ביטחון ואמון מוחלט במרחב שהוא מייצר, לו ולי.

​נכנסתי. ביצעתי. חיכיתי.

​ההתרגשות הייתה בשיאה, עד כדי כך שלא שמתי לב שהוא בכלל לא בבית. רק כשהדלת נפתחה, נשאבתי חזרה למציאות.

יד חמה עוברת על הגב שלי, מורידה את ראשי מטה. מגע יציב, מלא ביטחון ורוגע. מכאן, הגוף שלי הופך לזירה של כאב, עונג ושיכרון חושים.

​העור בוער, שילוב של חום ואש שנשארו לפעום אחרי כל הצלפה, ומיד אחריהם – מגע הקרח שהעביר עליי. הניגוד הזה, בין הלוהט לקפוא, שלח צמרמורת של עונג טהור שעברה לי בכל עמוד השדרה והרעידה את כולי.

​הרגע בו התחתונים נקרעו מגופי עצר את נשמתי. הוא הקריב אותי שוב לקצה שכבר הגעתי אליו כמה פעמים, כולי רועדת מחוסר אונים.

כשהאישור שלו הגיע — אין משתווה לעוצמה, לשחרור ולגל האורגזמות שהתחיל להציף אותי.

​כל מגע,

כל הצלפה,

כל חדירה.

כל הפתעה שלא העזתי בכלל לדמיין העיפה אותי גבוה יותר.

​לא היה רגע אחד שהאור הירוק שינה את צבעו.

לא היה רגע שהוא לא קרא את גופי.

לא היה מרחק שלא יכולתי להגיע אליו.

ועוד נגיע...