נובלס

עייפה!

I’ll seek you out,
Flay you alive
One more word and you won’t survive
And I’m not scared of your stolen power
I see right through you any hour

I won’t soothe your pain
I won’t ease your strain
You’ll be waiting in vain
I got nothing for you to gain

I’m taking it slow
Feeding my flame
Shuffling the cards of your game
And just in time
In the right place
Suddenly I will play my ace

I won’t soothe your pain
I won’t ease your strain
You’ll be waiting in vain
I got nothing for you to gain

Eyes on fire
Your spine is ablaze
Felling any foe with my gaze

And just in time
In the right place
Steadily emerging with grace

נשבר הזין מהגיוס הזה..
כולם משגעים ת'שכל
מה את משתמטת? מתי את מתגייסת
איפה תהיי
מה תעשי
כמה איפה למה הכיצד האומנם?הייתכן?
די ראבק כולה גיוס
איפפפפפפפ
חוצמזה הכל טוב:)
מתחיל לעלות חיוך לפנים...אפרוחה המצ'וגעת חזרה לעצמה..
התחלתי גם את הציור קיר שנראה שמתלהבים ממנו...
עובדת באחלה עבודה..
קיצור תקופה מעולה
מה צריך יותר מזהD:
בווווווווווום עלי...

אני אוהבת את העבודה הזאת..
היא כל כך בשבילי(:
הבאסה שזה רק לחודש!
לנסוע כל הלילה על אוטובוס
לא צריך לקום בבוקר..תמיד אני מוצאת את עצמי נקרעת מצחוק לא משנה מה קורה
אבל הלילה..פשוט חזרתי עם לחיים כואבות..
בהתחלה הבוס הגיע אלי..דיברנו צחקנו קפה..כדורגל..
אספנו עוד כמה בנות..והגענו לחניון שממנו כל אחת עולה על האוטובוס שלה..
אני קיבלתי את האוטובוס הכי מאוחר..ב1 וחצי
טוב..רק 11 מה עושים?
מציקים לבוס..מעשנים סיגריה..הולכים להשתין..
קונים משהו מתוק..מדברים שם עם איזו חבורה שרצתה לשדך לי מישהו
מה נסגר שבזמן האחרון כולם מנסים לשדך לי?
ועוד גברים משדכים לי!
שיהיה..
טוב 12 וחצי..ואז
באה סוקרת שיצא לי לראות בלילה של ריצות בירושלים אחרי אוטובוסים..מסוג הריצות אמוק
האלו שאתה מוצא את עצמך רץ באמצע כבישים..אין לך מושג אפילו מה מצב הרמזורים
ושיש מצב שאוטובוס יעיף לי ת'תחת מהמקום
באותו לילה לא התייחסתי אליה
ואז היא באה והתיישבה לידי והתחילה לדבר איתי
והתחלתי לגמגם
והיא צחקה
וזה היה ממש לא נעים
ואז חקרתי אותה קצת
ופשוט
לא יכלתי להוריד ממנה את העיניים
היא הייתה כל כך יפה..
אחרי כמה דקות השארתי אותה בשולחן והלכתי לבוס..
"תגיד ילד[ככה אני קוראת לו]...ראית את דניאל? איזו יפה היא?"
ואז הבנו ששנינו דלוקים עליה:)
ב1 היא עלתה על אוטובוס..שלום שלום
1 וחצי אני עליתי..אחרי שהבוס ואני שיגענו אחד את השניה חצי לילה
הנסיעה התחילה בסדר..אחלה נהג...יש על מי להוציא את השטויות שלי..
הוא כבר הבטיח לי כנאפה וקיבלתי אפילו קפה שחור..
בדרך כלל ממרכז העיר עולים כל הבליינים השיכורים..
הפעם האוטובוס היה דחוס..כמעט 85 אנשים באוטובוס רגיל אחד..תדמיינו לעצמכם..
על האוטובוס 4 צעירים..מולי..2 מהם בהכרה מלאה..
2 מהם..לא בהכרה בכלל
ממש כמו בובות..היו מרוסקות על הרצפה של האוטובוס ליד הדלת הקדמית..
בכל תחנה שנפתחה הדלת ה2 האחרים היו מרימים אותם כדי שלא יפלו ומחזירים אותם לרצפה בכל פעם שהדלת נסגרה..
התיישבה לידי מישהי שלא הבינה למה אני רושמת מספר אנשים שיורדים ועולים..וכל שניה שאלה שאלות
ואז בתחנה אחת..
שמענו קול מוזר..היא שאלה אם אחד מהם הקיא..
כשהצצתי ראיתי שאחד מהם פשוט נפל מהאוטובוס והתרסק עם הראש על המדרכה בזמן
שהדלת נסגרת עליו
נשמע איום ונורא אבל אני והנהג
פשוט לא הפסקנו לצחוק
ואז בנסיעה השניה...דניאל הכוסית עולה לאוטובוס..
אפילו הנהג היה חם עליה מסתבר..
בערך שניה אחרי שהיא נכנסה..
שנינו שאלנו בפה אחד..יש לך חבר?
נו ברור שיהיה לה..
אבל היה נחמד לקבל ממנה מחמאות../: מוזרה זאתי..
במקום לסיים את הלילה..ב4 בבוקר סיימתי אותו קרוב ל6
ממש חזרתי הביתה והיה אור בחוץ
אבל היה מצחיק(:
חוץ מזה שהעבודה גומרת אותי מעייפות למשך כל היום
זה שווה את זהD:

יש תחושה מוזרה כזאת באוויר..
תקופה כבר די ארוכה שעוברת עלי..ומסתבר שעל לא מעט אחרים
שאני מספרת להם איך אני מרגישה הם לגמרי מבינים על מה אני מדברת
ומסכימים שהם מרגישים את אותו הדבר..
מין תחושה אפורה כזאת..כאילו משהו נעלם..
התיאור הכי טוב שאני יכולה לתת זה כאילו שיש שתי תמונות..
אחת עם צבעים בוהקים וחדים..
ועכשיו כאילו יש את אותה תמונה בדיוק רק ששם הצבעים דהו ונחלשו קצת..
אפאתיות וחוסר שקט ביחד..שום דבר כבר לא כזה מרגש אותי..
מוות..לידה..טיול..הופעה..כהות חושים מוחלטת...
שיעמום תמידי כזה..
המילה שאולי הכי תגדיר את כל זה..
זה פשוט ריקנות

אבל אולי זה רק אני והשטויות שלי..

נמצאה אפרוחית כבת 19
שחומה חמודה וסטלנית
האפרוחה מבקשת את עזרת הציבור בחיפושים אחר
גבר/אישה מירושלים אשר הינם סטלנים בשפה העממית
במטרה לקנות
תודה מראש

יש לציין שכבר ימים מספר האפרוחית בוכה על מר גורלה
ואינה מכירה היטב את האיזור והציבור הירושלמי ולכן נתקלה בבעיה זו
אנא פתחו את ליבכם ועזרו לה
שוב תודה

אולי אני סתם בררנית מדי
וטיזרית
אולי אני בכלל מאכילה את עצמי בכל מיני בולשיטים ומאמינה בזה
אולי באמת אף אחד לא מתאים
אולי אני עיוורת
אולי אני לא מסתפקת במועט ועומדת על העקרונות שלי
או שבאמת אני לא סוג רציני
יכול להיות שזה הגיל
יכול להיות שזאת חרדת נטישה
וחוסר יכולת להיות מקובעת בחיים
אולי אני באמת צריכה את השקט הזה
ואחר כך אני אברך על הזמן שהיה לי עם עצמי
אולי אין לי בכלל שקט ובגלל זה אני לא מוצאת את עצמי עם אף אחד

או שאני סתם פחדנית
ולמי יש זין לרגשות

אכן סופשבוע קשה עבר על כוחותינו
חמישי..עבודה כל הלילה..
שישי..סאטלה כל הלילה..
שבת עבודה כל הלילה..
ופה ושם ריבים עם אבא..קפיצות לחברים..
כמה נמנומים
חלומות מוזרים
וזהו
מתחיל שבוע


שיהיה במזל

עזבתי את ירושלים[זמנית כמובן]
עברתי למרכז
מצאתי עבודה
פותחים לי שם ת'שושנה[שאין]
עדיין מפילה ראשים
מחכה לגיוס באוקטובר
ב9 לאוגוסט יומולדת 19[מה עושים מה עושים]
ומרגישה הכי זקנה בעולם

בקיצור התברגנתי

אה כן ועושה לנועם בייביסטיר על אוריאו:)