אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הטוב היפה והמוזר

לחיות ליד או יותר מכולם.
אני משתף כאן במחשבות, בתחושות ורגשות שעולות בי.
שנים על גבי שנים של תשוקה, חשיבה על עולם שכולו טוב. עולם בו אני מנותק, ומגיש את הנפש והגוף שלי לאדם שראוי לו.
העולם הזה בתוכי יותר מכל דבר אחר.
בצורה הזו מרגיש שאני חי יותר מכולם.
לפני 3 חודשים. 26 בינואר 2024 בשעה 21:17

טיסה זה חוויה מענגת, לאחוז בסטיק של מטוס, לנווט, להמריא ואז לנחות.

לפני כל טיסה אתה מתכונן, מכין תוכניות, בודק את המטוס, מלטף אותו קצת, ואז מתחיל. 

כששואלים כל טייס ומבקשים ממנו שיתאר את החוויה המרגשת בחייו הוא יגיד בלי להסס, הסולו הראשון. 

הסולו הראשון זה בעצם הטיסה הראשונה שאתה טס בלי מדריך, לבד עם עצמך, עושה את כל מה שלמדת ונוחת, בדרך כלל כולם מחכים וקוצצים ציפורניים למטה,שתחזור בשלום.

האמת זה מרגש, אבל בין זה לבין הרגש שצף לפני סשן, האמת אין מה להשוות. 

הרגש שצף לפני סשן הוא בוודאי הרגש הכי משמעותי שהנפש והגוף שלי חוו אי פעם, אני חייב לציין שאני בעולם הזה כבר 20 שנה וזה עדיין נכון. 

הגוף לפעמים לא יודע להתמודד עם זה. וזה יוצא כרעידות לא רציונליות, אתה מוצף רגשית בצורה כזו שאין לך יכולת להתמודד עם מה שקורה לך בתוך הגוף. אתה מתנתק קצת מהחיים, מהסביב ואתה מתחיל לחיות את החיים עצמם. את הרגש העוצמתי הזה קבלתי רק לפני פגישה עם אישה חזקה ועוצמתית, רק עם מי שהערכתי ואהבתי. 

כנשלט אתה באמת לוקח את הנפש והגוף לקיצון כל פעם מחדש.