סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים בעלמא ודברים בגו...

כנסו ותראו...
לפני 13 שנים. 12 בינואר 2011 בשעה 18:23

בשבוע האחרון אני מארח מידי ערב נשים בדירתי הצנועה, לא זו לא תחילתה של פנטזיה או שקר כלשהו פשוט לצערי הרב שותפי וידידי הנאמן עוזב את הדירה אחרי למעלה משנתיים ואני נאלץ למצוא שותף או רצוי שותפה להמשך שהותי בדירה, האמת היא שאני כל כך מעדיף שזו תהיה שותפה שאני שוקל לומר שזה לא אקטואלי כאשר אני שומע קול גברי מצידו השני של הקו אבל בכל מקרה רוב השיחות, למרבה הפלא, מתקבלות מנשים בלבד מה שמקל על ההתלבטות שבה אני נמצא...
הסיבה שאני מעדיף שזו תהיה אישה היא מכיוון שהשלמתי עם העובדה שלא תהיה לי בת זוג בעתיד הנראה לעין אז אני יכול לפחות להתנחם בנוכחות נשית בדירה שבה אני שוהה, גם אם היא של שותפה ותו לא...
זו הסיבה שגם החלטתי להקפיא את החיפושים אחרי בת זוג, גם בגלל שאני מתמקד כעת בחיפוש אחרי שותף (רצוי שותפה) לדירה וגם בגלל שמאסתי בדייטים כושלים, זו מכה אנושה לאגו בכל פעם מחדש ולוקח זמן להתאושש ממנה ואם היתה לי אמונה בגורם שמיימי כזה או אחר אז הייתי מוכן להשבע שהוטלה עליי קללה. כי אין לי, עם כל הצניעות, שום פגם ושום רבב ואני איש שיחה ואפילו התמונה בפרופיל כבר לא עדכנית ועברו עשרות רבות של שעות אימון חדר כושר מאז פורסמה...
בכל מקרה בסיומו של עוד דייט כושל אני תמיד מתנחם בעובדה שישנם כאלה שגורלם הרבה יותר מר ואכזר מאשר גורלי שלי, כי הרי ניתן לחיות 27 שנים בבדידות מזהרת ולקיים במקביל אורך חיים תקין ונורמטיבי ואני דוגמא חיה לכך... ואבא שלי תמיד אומר שעדיף להיות רווק בודד מאשר נשוי ואומלל....
בכל מקרה אם את, ולא משנה אם את שולטת נשלטת או סתם פרווה מחפשת שותף נורמטיבי שכמעט ולא נמצא בדירה ולא נוהג לארח בה אנשים, כמו שקראת, אני אשמח לשמוע ממך....
הדירה במרכז\ מזרח ת"א ועל המחיר ניתן יהיה לדסקס באמצעי תקשורת אחרים
ועוד תובנה אחרונה לסיום-הסיבה העיקרית שבעיטה הסתדרתי כל כך עם השותף היא מכיוון שהוא עולה חדש ולכן עוד לא הספיק להתקלקל....

לפני 13 שנים. 28 בדצמבר 2010 בשעה 20:14

אני אולי לא איזה קילר בעל עור של פיל וגם לא עברתי יותר מידי תלאות ואתגרים במהלך שנות חיי שהפכו אותי לכזה, אבל לאחרונה, אולי בגלל המציאות המלנכולית והאפרורית שאני נמצא בה אני באמת משתדל לעצור את הדמעות כשאני שומע את השיר הבא...תקשיבו למילים... מחזק את התיאוריה שלי שגורסת שכל הטובים נמצאים מתחת לאדמה....
חוץ מזה יש לי בטן מלאה על הסובב אותנו, אני אכתוב על זה ערב השנה האזרחית החדשה...

לפני 14 שנים. 26 בספטמבר 2010 בשעה 14:43

זה יקרה בעוד כמה שנים, משהו ירים את הכפפה ויעתיק את הקונספט שיעלה קודם בארה"ב או באחת ממדינות אירופה, ריאלטי במתכונת של היפה והחנון למשל ובו תהיה מלכה אחת ולפחות תריסר עבדים שינסו לרצות אותה ויעמדו במבחנים כאלה ואחרים...אני שונא ריאלטי ולא יהיה לי האומץ להשתף בזה אבל בטח אהיה צופה הדוק....הרייטינג יהיה זניח וזה יהיה באחד מערוצי הנישה האזוטריים אבל עוד כמה שנים של פתיחות ומתירנות וגם זה יגיע לאקרנים...

לפני 14 שנים. 25 באוגוסט 2010 בשעה 15:29

בחודשים האחרונים אני לא מרבה לכתוב בבלוג בעיקר מכיוון שיש לי חברה ולכן המרדף אחרי שולטות באתר הפך לפסיבי ז"א שאני לא יוזם שיחות ולא שולח הודעות ובאופן טבעי נמצא פחות באתר ומה גם שזוגיות הפכה אותי לפחות מריר וציני ויש בי פחות תסכול שהייתי נוהג להוציא בבלוג. אבל אם יקרה הבלתי יאמן ואחת השולטות תרצה להכיר ותחליט ליזום סביר להניח שלא אסרב וזאת מכיוון שהבחורה שעימה אני נפגש היא ונילית למהדרין ונראה שכל קשר בינה לבין עולם השליטה מקרי בהחלט, טרם ניסיתי להוציא את השלד הזה מהארון אבל נראה שאעשה זאת בעתיד הקרוב בעיקר מכיוון שאני מרגיש שאין לי מה להפסיד, אני לא מאוהב בבחורה על אף אופייה החביב ואני לא חושש לחזור ולהיות לבד, כבר הייתי שם ואפשר לומר שגם התרגלתי לזה....

לפני 14 שנים. 9 ביוני 2010 בשעה 14:27

ב 11 ליוני ייפתח המונדיאל...אנוכי אוהד את הנבחרת התכולה לבנה של ארגנטינה....אולי בגלל שאני אוהב את הצבעים אולי בגלל שהם לוזרים שכבר עשרים שנה נמצאים בצילה של שכנתן ליבשת- ברזיל...
אני זוכר את הפעם הראשונה שהתחלתי לאהוד את ה"אלביסלסטה" (כינויה של הנבחרת) זה היה בהפסד (כמובן) בשמינית הגמר של מונדיאל 94 לרומניה...בכל מקרה, גם השנה אנחנו מועמדים לזכייה בעיקר בזכות התקפה קטלנית שבראשה עומד ליאו מסי המכונה- "הפרעוש" אבל מיותר לציין שלא רק שזה לא יקרה אלא שגם נאלץ לראות את הירוקים צהובים של דונגה מניפים את הגביע.
והרי הסיבה, מאז 1962 זוכה לסירוגין נבחרת מדרא"מ ונבחרת מאירופה....הנה לפניכם-

1962- ברזיל (דרא"מ)
1966- אנגליה (אירופה)
1970- ברזיל (דרא"מ)
1974- גרמניה (אירופה)
1978- ארגנטינה (דרא"מ)
1982- איטליה (אירופה)
1986- ארגנטינה (דרא"מ)
1990- גרמניה (אירופה)
1994- ברזיל (דרא"מ)
1998- צרפת (אירופה)
2002- ברזיל (דרא"מ)
2006- איטליה (אירופה)

אומרים שסטטיסטיקה סופה להשבר...חותם על זה כבר עכשיו....רק לא ברזיל....ואם אפשר אז ארגנטינה....

לפני 14 שנים. 18 במאי 2010 בשעה 12:56

אני לא טיפוס מוחצן ולא הטיפוס שיפגין רגשות, אולי זו הסיבה שיש לי כל כך הרבה שיערות לבנות כשאני עוד בשנות העשרים לחיי....אז אנצל את הבמה הזו כדי לומר את אשר על ליבי, אולי זה יקל... זהו פרסום על המטומטמת שחתכה אותי ערב חג השבועות והיתה אמורה לבוא אליי וגם לשהות אצלי ואחרי שהכנתי את עצמי ואת ביתי לקראת בואה והתכוננתי לזה בקוצר רוח היא שלחה לי הודעה לקונית שבה נכתב שהיא לא תוכל להגיע תוך שימוש באמתלת שווא....
בכל אתרי ההיכרויות בהם אני רשום ברובריקה שבה עליי לכתוב מה אני מחפש בבת הזוג אני מציין תמיד רק דבר אחד- קודם כל שתהיה בן אדם, כי בימינו אנו זה לא משהו שהוא מובן מאליו....לדאבוני ככל שחולף הזמן ואני נחשף יותר לבנות המין השני אני מגלה עד כמה זה נכון...
לצורך הגילוי הנאות לא מדובר בבחורה הרשומה באתר והיא לא שייכת בכלל לעולם השליטה, נשים קטנות יש גם בעולם השליטה ועל אחת כמה וכמה בעולם הונילי....
ושיהיה לנו חג שמח....

לפני 14 שנים. 24 באפריל 2010 בשעה 18:00

רס"ן (קפטן) ריצ'רד (דיק) וינטרס...אחת משני הדמויות שנערצות עליי שעודן בחיים, בנוסף לספורטאי העל רוג'ר פדרר.זה לא פרסום של העתק הדבק מויקיפדיה אלא רשמים שלי מאחד הקצינים המעוטרים והמוערכים של צבא ארה"ב מאז ומעולם...אז קפטן דיק וינטרס היה מפקדה המיתולוגי של פלוגה ה' שכונתה Easy Company והיה מועמד למדליית כבוד, העיטור הגבוה ביותר, על הובלת מתקפה שהשמידה סוללת ארטילריה גרמנית שהמטירה אש על חוף יוטה שעה שהפלישה לנורמנדי החלה וכמו כן על שהוביל מתקפה של 20 חיילים על כוח גרמני עדיף של 200 חיילים...אבל מה שהרשים אותי יותר מכל אצל אדם נערץ זה היתה דווקא הפעולה שהוא לא ביצע.
ומעשה שהיה כך היה- בשלהי המלחמה שהיה ידוע שכניעתה של גרמניה היא שאלה של זמן הוחלט לשלוח חוליית חיילים לשטח גרמני שטרם נכבש על מנת לקחת שבויים ולשלוף מהם מידע מודיעני, פעולה זו בוצעה בהצלחה יתרה והשיגה את מטרתה אך גבתה מחיר של הרוג אחד, למחרת הפעולה הוחלט לבצע שוב את אותה הפעולה וזאת בשל שיקולי יוקרה ופוליטיקה פנימית...ראה הקפטן איך חיילים ששרדו את הנחיתה בנורמנדי ואת כל הקרבות ונמצאים פסע מסיומה של המלחמה עלולים לקפח חייהם בשל פעולה מיותרת והחליט לפברק דו"ח שהפעולה בוצעה ופשוט שלח את האנשים שלו לישון....ניתן לקרוא על זה ועל שאר קורותיה של הפלוגה בספרו של ההיסטוריון הצבאי סטיבן א' אמברוז- "אחים בקרב" וכן בסדרה המוערכת והנודעת "אחים לנשק"...
אלו היו שישים שניות על....

מצורף קישור לנעימת הפתיחה האלמותית של סדרת המופת "אחים לנשק"

&feature=related
לפני 14 שנים. 5 באפריל 2010 בשעה 8:21

הבלוג הזה הוקם בעיקר כדי לספר על חוויות השליטה המעטות שחוויתי, אז אכן היה לי סשן השבוע אבל לא אכתוב עליו ללא אישורה של המלכה כי אני בטח ארצה לפגוש אותה שוב...אז בנתיים אפשר להזכיר את קרב הענקים שיתקיים בסופ"ש הקרוב- הסופרקלאסיקו בין ברצלונה הגדולה לקלגסים ממדריד...כמו שאפשר להבין אני אוהד מושבע של ברסה ומתעב את ריאל מדריד...כל חובב ספורט בעל הגיון בריא ושכל ישר יעדיף קבוצה אטרקטיבית שמבוססת על טהרת שחקני הבית ועם מאמן שהיה שחקן עבר במועדון על פני החזירים ממדריד שעשו רכש שמסתכם במליארד שקלים כשגולת הכותרת שלו היא הטווס כריסטיאנו רונאלדו...למען הגילוי הנאות התצוגות של ברסה בשנתיים האחרונות שלדעת רוב הפרשנים היא הקבוצה הגדולה בכל הזמנים גרמו לי לצפות פחות בכדורגל אירופאי (מהישראלי התנתקתי ממזמן) כי אחרי שרואים אותם הכל מתגמד....אז אם יש מעט צדק בעולם ננצח ביום שבת, אני כבר עכשיו חותם על תיקו.
ונאמר אמן...
מצורף קישור לשיר הפחות מפורסם של זוהר ארגוב- ברצלונה
וגם ההמנון הרשמי של הקבוצה...



&feature=related
לפני 14 שנים. 13 במרץ 2010 בשעה 13:24

חג הפסח קרב ובא ושוב עולה בי המחשבה שהחג הזה, כמו גם ראש השנה, הוא בעצם נטל ויום קשה מנשוא עבור חלק נכבד מהאוכ' ואני מדבר בעיקר על הנזקקים ומעוטי היכולת, קרי המגזר החרדי ששבועות לפני מועד ליל הסדר נאלץ להשתמש במלוא משאביו הדלים כדי לקיים את החג כהלכתו ועבורו זו מצווה לכן המשימה קשה שבעתיים וכמו שהוא נטל עבורם הוא ברכה בעיקר למגזר החילוני המבוסס והשבע שמנצל את החופש לסקי באוסטריה...
הפתרון שלי הוא פשוט לבטל את החג הזה...כמו ששוקלים לבטל את הטיולים השנתיים ואת מסיבות הסיום של התיכונים בגלל שישנם כאלה שאין ביכולתם לממן אירועים אלה...
זה נשמע אולי קומוניסטי ואתיאיסטי אבל יש בזה מן ההגיון...תנו לאנשים לחגוג את השמחות הפרטיות שלהם ואל תעמיסו עליהם גם את מועדי ישראל...

לפני 14 שנים. 27 בינואר 2010 בשעה 16:13

אמש, בוקר ליום שלישי,פרצו לנו לדירה. לכותב שורות אלו לא נגנב דבר מכיוון שהפורץ חיפש כסף שאני תמיד נושא עליי אך לידידי השותף נגנב סכום כסף לא מבוטל...האמת שאין לי יותר מה לכתוב על האירוע המצער הזה ועד כמה שזה יישמע אנוכי אפשר לומר שיצאתי בזול ומבחינתה סטטיסטית צפויה תקופה של שקט מכיוון שהברק לא צפוי להכות פעמיים באותו המקום.
אבל זו הזדמנות לדבר על כל מה שמסביב, שנים שמתרוצץ לי בראש תסריט שבו אני תופס על חם פורץ שנכנס לי לדירה ואני מבצע בו משפט שדה, קרי שובר לו את שתי הידיים על מנת שלא יוכל לשוב לסורו בחודשים הקרובים. אז נכון שלא צריך לגדוע את ידיהם של גנבים כשם שלא לערוף ראשיהם של רוצחים אבל בטח שצריך לשנות את המדיניות של הדלת המסתובבת שבה כל נרקומן או כל תת אדם אחר שנתפס מבצע פשע משוחרר במהרה בגלל סיבות ביוקרטיות כאלה ואחרות ואז חוזר לסורו, זו גם הסיבה שאין לי טענות למערכת האכיפה למרות שאם היתה נוכחות של שוטרים ברחוב שלי כמו הנוכחות של פקחי החנייה המנוול היה מחפש יעד אחר לבצע את זממו...