|
|
|
יש מישהו שאותי אוהב
יש מישהו שנותן לנשמתו ללבלב.
יש מישהו שיש לו לב אמיתי,
יש מישהו שאוהב אותי.
יש אהבות, כן אהבות,
שחולפות ועוברות.
אבל האהבה האמיתית לעולם לא נשכחת
גם אם זו האהבה אחרונה,
או במקרה-אהבה ראשונה,
זיכרונות טובים,
וגם האהבה האחרונה בחיים.
אהבות לעולם לא נשכחות
אם נפרדת, אל תבכה קשות
תחייה את החיים בכייף כאילו כלום לא קרה
בלב זה עדיין האהבה שלך...
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתת !!
" אני לא מאמין בסוף רגוע
אני לא מאמין שיש סוף קל
אני לא מאמין בסוף של עצב
אני לא מאמין בסוף בכלל
אני לא מאמין שיש לי דרך
אני לא מאמין שהיא אחת
אני לא מאמין שיש אחרת
אני לא מאמין בזה בכלל
יש אהבה טובה לנצח
והיא מכה בי לפעמים
והיא מראה לי את הדרך
כשאני אבוד בפנים
יש ימים טובים של אושר
הם מביאים איתם תקווה
אז גם אם לפעמים זה חושך
יש אור שמחכה לי
הוא מחכה לי בפינה
אני לא מאמין בסוף של מוות
כי יש עוד כל כך הרבה לחיות
אז גם אם זה נראה שרע לי
אני לא מאמין באשליות
יש אהבה טובה לנצח... "
דניאל סלומון
" אני לא מאמין בסוף רגוע
אני לא מאמין שיש סוף קל
אני לא מאמין בסוף של עצב
אני לא מאמין בסוף בכלל
אני לא מאמין שיש לי דרך
אני לא מאמין שהיא אחת
אני לא מאמין שיש אחרת
אני לא מאמין בזה בכלל
יש אהבה טובה לנצח
והיא מכה בי לפעמים
והיא מראה לי את הדרך
כשאני אבוד בפנים
יש ימים טובים של אושר
הם מביאים איתם תקווה
אז גם אם לפעמים זה חושך
יש אור שמחכה לי
הוא מחכה לי בפינה
אני לא מאמין בסוף של מוות
כי יש עוד כל כך הרבה לחיות
אז גם אם זה נראה שרע לי
אני לא מאמין באשליות
יש אהבה טובה לנצח... "
דניאל סלומון
משהו כ"כ יפה שמישהו שלח לי -
"בשקשוק נכנסה הרכבת לתחנה
צפר הקטר והעלה עשן בארובה
נוסעים כבדים ירדו מהקרונות
נסגרו ונפתחו דלתות
נוסע קשיש עמוס מזוודות וזכרונות,
ירד לאיטו במדרגות הישנות.
"כמה טוב לך" אמר לי, "שאתה מצטרף למרות שהדרך מעייפת"
וגברת קצת מבוגרת
הוסיפה בחיוך "אח ! איזה דרך נהדרת"
וכך, קצת מסוקרן וחושש לראות,
מה כל כך יפה בנסיעה הזאת,
דילגתי במדרגות ופתחתי את הדלת.
והנה הייתי כה מבולבל,
ברכבת לא קרון אחד ולא שניים.
בעלי צבע שונה וגודל שונה
אך בעיקר אנשים שונים.
ואני נכנסתי לקרון שממנו ירד האדון,
פתחתי את הדלת ופנימה נכנסתי,
אך עדיין דאגתי והססתי...
ממקומי שליד החלון,
התחלתי לסרוק את יושבי הקרון
הנה זה למשל, בעל כשרון,
שחקן מוכשר !
וזה, מצייר נהדר,
לזה לב טוב, וכמה שזה חמוד וחכם,
לאט לאט למדתי להכיר את כולם.
כמובן שבדרך היו תקלות ומשברים
לפעמים יושבי הקרון היו רבים
לא ויתרו והפריעו לשכנים,
לפעמים הסתכסכו עם חברים,
אך משהו בהתנהגותם של יושבי הקרון
שבה את ליבי ברגע הראשון.
משהו שעושה לי טוב על הנשמה,
וכך נשארתי אתם עוד תחנה, ועוד תחנה.
ראיתי שפה ושם יש בעיות ולא קל למצוא להם פתרון,
תמיד בסוף נשארים מאוחדים,
ואז גיליתי שבזמן שעבר, נקשרתי אליכם.
אך הגיע הזמן ידידי שארד,
הנסיעה שלי הגיעה לסיומה.
שוב נכנסת רכבת לתחנה,
נוסע חדש עולה ואני יורד לרציף.
ורגע של געגוע אותי מציף...
אוהב אני אתכם יושבי הקרון !
וכואב לעזוב את כל דייריו האהובים.
ואני אומר שלום, ואורז מזוודות,
ומאחל לכולכם ,
המשך נסיעה נעימה
וזכרו - כל נסיעה היא רק לטובה"
כ"כ נכון ... !
תודה לך.
איך מילה אחת מורחת לנו חיוך על הפנים?
איך משפט אחד קטן גרם לנו לקחת אוויר ולהרגע?
איך הדברים הקטנים עושים אותנו כ"כ שמחים ?
איך הדברים השוטפים עושים אותנו כ"כ שלווים ?
איך הדברים ה"ברורים מאליו" עושים אותנו כ"כ מציאותיים ?
איך מילה אחת מורחת לנו חיוך על הפנים ?
"יש דברים שרציתי לומר
ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן
הטובות מכולן
עמוקים מן הים הסודות
שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין
לא אבין לעולם.
לא בכל הדרכים
שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי
וודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה
כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר
דבר שאבד.
חלומות שחלמתי
והם מקיצים בי עדיין
שבריהם בעיני
נשטפים מפני בדימעה
ולילות ייסורים לא ספורים
שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי
בדרכי הרעה.
אך בכל הדרכים מעולם
לא אבדה לי דרכינו
וגם אם לפעמים
סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב
טוב עד גדותינו
והיה לנו רע
ואהבתי אותך לא פחות"
( תודה יערה יקירתי חברתי שהזכרת לי )
כ"כ הרבה מחשבות רצות לי בראש
לא מצליחה להרדם... לוקחת כוס וודקה
אומרים "אלוהים מגיש לך עד הפה - רק תלעס"
הרמזים מוגשים לי
הסימנים ברורים לי
המעשים גלויים לי
ההגיון צועק לי
הלב מאוטט לי
הסביבה עוזרת, מעודדת ותומכת
העובדות קופצות לי
הנתינה מוגשת לי
העבר מזכיר לי
ההווה מוכר לי
העתיד קורא לי
הגעגועים מחסרים בי פעימה
החלומות שלי ורודים
הרוגע מסמן לי
הצלצול גורם לי לחייך
הדברים הכי קטנים מרגיעים אותי
ההתעניינות בי מחזקת אותי
האהבה תמיד נמצאת אצלי
והמבט המבט המבט עושה לי את היום
הכל כ"כ נכון - זה כתוב על הקיר בגדול
אבל
אבל
אבל
תכלס מה הנכון לעשות?
על מה להמר?
זה בעצם לא הימור - זה הרבה יותר
זו - ה ב ט ח ה !!!
אבל הפחד מנצח
אבל הפחד מקפיא
אבל הפחד מטשטש
אבל הפחד מחשיד
אבל הפחד חזק
אבל הפחד מבלבל
אבל הפחד אומר כן/לא/שחור/לבן
"תגידי ללב שלך שהפחד מפני הסבל גרוע מן הסבל עצמו. ושום לב אף פעם לא סבל מפני שהלך לחפש את חלומותיו, כי כל רגע של החיפוש הוא רגע של פגישה עם אלוהים ועם הנצח"
ואני מוסיפה - לתני זמן - זמן והכל יהיה בסדר....
את זה אני מבטיחה !!! לעצמי !!!
"אלוהים מגיש לך עד הפה - רק תלעס"
יש שאלות שאין עליהן תשובות
הכל מושלם
הכל נראה נפלא
הכל נראה מבטיח
הכל נראה מחובר
הכל נראה מקסים
הכל מלא השקעה
הכל נעשה מהלב
הכל נראה אמיתי
הכל נראה ורוד
הכל מושלם
אז למה בעצם זה לא ?
מה חסר? מה לעשות?
יש את הכל אבל בעצם אין כלום...
יש שאלות שאין עליהן תשובות...
שיר שנזכרתי בו - שיר שאני מאוד אוהבת !
"יש דברים שרציתי לומר
ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן
הטובות מכולן
עמוקים מן הים הסודות
שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין
לא אבין לעולם.
לא בכל הדרכים
שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי
וודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה
כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר
דבר שאבד.
חלומות שחלמתי
והם מקיצים בי עדיין
שבריהם בעיני
נשטפים מפני בדימעה
ולילות ייסורים לא ספורים
שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי
בדרכי הרעה.
אך בכל הדרכים מעולם
לא אבדה לי דרכינו
וגם אם לפעמים
סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב
טוב עד גדותינו
והיה לנו רע
ואהבתי אותך לא פחות..."
ליזה מותק נתנה לי שרביט (ואני חשבתי שתמיד הוא היה אצלי)
שלושה דברים שלא יודעים עלי ... זה קשה... הכל הכל הכל יודעים עלי.... אין סודות...
חושבת ... חושבת... החלטתי לשלוף מה שעולה לי בראש....:
1. היום בדיוק לפני שנתיים וארבעה ימים - הצטרפתי לכלוב ! (*)
2. קיבלתי היום מתנה מאהובי בייבידול מהמהמהם שחור סקסי
3. אני מכורה לאבקות ומרככי כביסה....
מעבירה את השרביט ל: ZIGZAG , מורגן ו-SHAYDAV (אני סקרנית....)
זהו.
* בהזדמנות זאת אני רוצה לכל אחד ואחד ואחד שהכרתי פה, משפחה שלמה ואמיתית,
חברים טובים לכל החיים, תודה למועדון, תודה לכלובי, תודה לעופר שהביא אותי ליפו, תודה אחת ענקית לכולם !!!!!!!!!!!!!! אוהבת באמת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ותודה לאהובי על השבוע האחרון ....... שלא ייגמר לעולם....
שבת מקסימה לכולנו.
