סיפורים מהחיים של גאווה שנשכחה

אף פעם לא הרגשתי את התחושה של להיות באמת שיכורה.
בדר"כ לא נוהגת לשתות משקאות חריפים,אלא ממש בקטנה.


*******

השבוע לאחר קצר של מס' ימים פגשתי אותו.
שעת לילה מאוחרת,הודעת SMS ,ההוראה:

לעלות לגשר הולכי רגל.

המתנתי שירדו מס' בחורות ואז עליתי על פי הוראתו.
חושך בחוץ,שקט ולא שקט,הלב דופק מלווה כל צעד שלי.
הרגשתי כמו בסרט...עולה לאן שמובילות אותי רגליי.
והפחד החל לאט לאט להשתלט בתוכי.

הוא עמד שם למעלה!
מביט בי במבט נוקב,חודרני.
הרגשתי קטנה וסקסית מולו...
רציתי להניח את הראש שלי עליו,לחבק אותו,הוא סירב.

התקרבתי בחשש,נעמדתי מולו,מסבירה,נבוכה,חוששת מהתגובה.
והוא רק הקשיב במבט מרוכז ומידי פעם זרק שאלה ואני עונה.
ביקשתי שיחזיר אותי אליו,להיות שוב הזנזונת שלו.
והוא בקול מסונן אמר:
"את תצטרכי להוכיח שאת ראוייה להיות הזנזונת שלי"

הוא הוריד אותי על ברכיי,תפס בחוזקה בשערות ראשי,תוך כדי שהוא מביט עמוק אל תוך עיני ואמר:
"אם את רוצה להיות הזנזונת שלי - אין אגו!!!"

הרגשתי איך התשוקה בוערת,זורמת ממני אליו וחזרה.

אחרי שהשתמש בי...איפשר לי לחבק אותו.
חיבקתי ולא רציתי לעזוב.
הייתי מסוחררת.

הוא ניתק אותי ממנו ואמר:" איך שאת אוהבת להיות על ארבע בשבילי..."
חייכתי.

*******

דרכנו לאותו לילה נפרדו
הצטרפתי לחברותיי בדאנס בר.
נכנסתי לקצב המוזיקה,כולי מחוייכת,משוחררת.
התחילו,ניסו,רצו...
הרגשתי שיכורה מתשוקה
ורק אני ידעתי שכל החיוכים שפיזרתי,נועדו בשבילו.


********
שיכורה מתשוקה אליך.