bleeding heart

אלו שבקובן שכעסו כבר לא כועסים

אני אוהבת אותם

בהחלט בין מערכות היחסים הבריאות הבודדות שהיו ושיש לי בחיים

תקשורת וכנות 

והידיעה שאני תמיד יכולה לסמוך עליהם, המקום הבטוח שלי

מחר מסיימים את שלב א' בהכשרה בקורס יזמות

מחר אני מעבירה מצגת קצרה על העסק

אני כל כך לחוצה ומתוחה!

מה שגורם להרגשת ה"אני מותשת וצריכה סשן מפרק" להחריף עוד יותר

בפגישה עם מתאמת הטיפול עשיתי הדמיה של העברת המצגת והיא התרשמה

אבל אני?

אני רואה רק את כל מה שאני לא עושה בסדר

איף

אני רוצה מנוחה מהמחשבות הבלתי פוסקות, מהמוח שלי שכל הזמן חושב, דואג, רץ, מנתח

אני מותשת

ואני חוששת ממחר

אני בראטית לא קטנה בכלל (כן, גם פיזית)

ועדיין, ישנם מקרים נדירים ביותר, שאפילו אני, רוצה להגיע ממקום מתמסר

הסשנים שאני נמשכת אליהם הם תמיד חוסר אונים והכנעה אבל אז יש 1% אחד של שולטים שאני עדיין ארצה סשן כזה איתם אבל ממקום מתמסר ולא ממקום אחר

כאלו שאני ארצה לספוג כאב אדיר עבורם כי אני יודעת שזה כנראה יתן להם את ההתפרקות והרוגע שהם צריכים

היום יצא לי לכתוב לאחד מאלו שנמצאים ב - 1%

בהתכתבויות שלי מולו אני כמעט תמיד בגישה המתמסרת

זה מעצבן, זה מפחיד, זה בעיקר "נו באמת, הרי ברור שהוא לא ירצה מישהי כמוך, את דפוקה רצח"

ומצד שני, זה עדיין נעים כשאני כן מצליחה לעשות את זה

מה שכן, ללוחמת אני לא מאפשרת את זה כרגע (והיא מסכימה איתי למרות שהיא לא מרוצה מזה בכלל)

היא גם ככה מישהי מאוד מתמסרת אז אצלה זה הרבה יותר מידי מסוכן

.

פאק, אני זקוקה לסשן מפרק

למשפטי תיעוב עצמי הקש 1

לקבלת מכות עם נבוט דמיוני הקש 2

לאופציות תהליכי הרס עצמי הקש 3

להתמודדות בריאה עם גלי דיכאון אנא נתק, המערכת איננה יודעת לעזור כעת, אנו מבצעים שדרוגים ונוכל להציע אפשרות זאת בעתיד הרחוק

איך אני תמיד מצליחה להביך את עצמי בצורות הכי מטופשות שיש?

אין שכל, יש דאגות = אני

או שאולי זה כבר תיעוב עצמי?

גל הדיכאון הזה מערפל לי את המחשבות

ודווקא קיבלתי משוב חיובי מהמנחה על המצגת

מה שנותר זה להעביר את המצגת ביום רביעי

הבוקר הזה התחיל בהגעה לאינטייק לאיזושהי קבוצת אומנות טיפולית ועברתי אותו

על הדרך ראיתי את המטפלת אז ביקשתי איזה חמש דקות של שיחה כי השבוע אין לי טיפול

סיפרתי לה על הדברים שהתרחשו בשבת, על הלחץ מהלימודים, על זה שאני בקושי ישנה, על הכאבים, על זה (שנכון לכרגע) לא אישרו לי טיפול של הידרופתרפיה ועל זה שאתמול זה הגיע כבר למחשבות אובדניות

כבר הרבה זמן שלא היו לי מחשבות כאלה וזה היה מפחיד

היא אמרה שאני צריכה להוריד קצת סטרס ולהימנע ממקומות שמציפים אותי

ועל זה אני אומרת - בהצלחה לי.

בלי לחשוב

בלי לדאוג

בלי לכאוב

בלי להתקיים (לא הולכת לעשות שטויות, צריכה להוציא בכתיבה)

פשוט בלי.

חלק מהקובן כועסים עלי

אני מבינה למה אבל לא יכולה להתמודד עם זה כרגע

כל מה שהמוח שלי חושב זה כמה בא לי הרס עצמי טהור כרגע

ואני לא מרשה לעצמי כי יש לי אחריות כלפי כל שאר האלטרים

אבל אם זאת הייתי רק אני? לגמרי הייתי עושה הרס עצמי

כי זין על היקום הזה ועל כל מי שנמצא בו

אני מאוד אוהבת לשיר (ויש שיאמרו שאני טובה בזה)

אבל יש משהו מיוחד עבורי בלשיר את השירים של Evanescence