bleeding heart

בקושי ישנתי הלילה הזה ואני גמורה מעייפות

אבל אני חייבת להתאפס על עצמי, עוד מעט מתחיל עוד יום של לימודים ואני חייבת להיות מרוכזת מספיק

אז בינתיים מוסיקה ואקטימל (כי אקטימל זאת ארוחת בוקר נהדרת)

זה היה הרבה יותר קל לו הייתי מאפשרת לעצמי (או אם היינו מאפשרים.ות לעצמנו) לעשות דמוניזציה

אבל אני (או אנחנו) לא

וזה הופך את הרגשות למורכבים יותר, מסובכים יותר, מתסכלים יותר ואפילו כואבים יותר

כי אני (או אנחנו) זוכרת גם את הטוב והיה הרבה ממנו

קשה לי וקשה לה אבל אנחנו נעבור גם את זה

ולאט לאט זה יכאב פחות

ולאט לאט יהיה אכפת לנו פחות

הזמן עושה את שלו בסוף, נכון?

הצלחתי להכריח את עצמי, למרות הכאבים והדיכאון, לצאת קצת ולראות את הקובן

וזה היה טוב

הוצאתי בכי וכעס שהיה אגור בתוכי בימים האחרונים

הצלחנו להשלים פערים וגם צחקנו על הרבה דברים

אני אוהבת את הקובן שלי

המקום הכי בטוח שלי

זה בדיוק מה שאני צריכה

סשן D&D ראשון שהמכה האחרונה היא מכה סופנית שלי ועוד מול דרקון

הדמות שלי התרחצה אחר כך בדם שלו והוא עדיין חושב איך אפשר לשלב את הבשר שלו בתוך מאפין (המאפה)

הקמפיין עומד להיגמר וזה קצת חבל, אני נהנת לשחק את הדמות הזאת

הוא עשה כל כך הרבה שטויות היום והקוביות היו (רוב הזמן) לטובתי ברמת "הטלתי 20 טבעי"

והצלחנו "לשבור" את המנחה

אף אחד לא ציפה שהתוצאה תהיה כזאת

הייתי צריכה את זה

אחרי הסשן לוקי ואני הלכנו לאכול צהריים במסעדת בשרים וזה היה נחמד

דיברתי עם לוקי קצת על הערפד ועל נסיך האופל ועל זה שזה מתסכל ומכעיס אותי שאני לא מצליחה להתנתק מהרגשות שלי אליהם

גם זה שמול הערפד זה דווקא קצת קל יותר כי הוא פגע באופן מכוון ביותר בלוקי (בלי שום קשר אלי אלא בתקשורת חברית שהיתה ביניהם)

תמיד קל לי יותר לכעוס על א.נשים שפוגעים.ות ביקרים.ות לי מאשר בפגיעה ישירה בי או ליתר דיוק - בנו

אני מותשת

הצורך לסשן מכניע ומפרק רק מתגבר

גם אצלי וגם אצל הלוחמת

וכרגע אני צריכה להחזיק את שתינו

ועכשיו לאחד השירים הכי אהובים על הלוחמת ועלי

"I'm a bitch, I'm a lover
I'm a child, I'm a mother
I'm a sinner, I'm a saint
I do not feel ashamed
I'm your Hell, I'm your dream
I'm nothing in between
You know you wouldn't want it any other way

I'm a bitch, I'm a tease
I'm a goddess on my knees
When you hurt, when you suffer
I'm your angel undercover
I've been numb, I'm revived
Can't say I'm not alive
You know I wouldn't want it any other way"

הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שבכיתי במקלחת וכמובן שהיום אני אבכה שם

אני חושבת שלוקי דואג לי אבל ביקשתי ממנו היום לא לשאול אותי שאלות אז הוא נמנע מלשאול

התחיל גל דיכאון חזק וזה מתיש להיות בתוכו במקביל לכל כך הרבה דברים אחרים

אני מתוסבכת מידי, הרבה יותר מידי

כמו כן, גם הלוחמת בכתה, יש היום הרבה החלפות ביננו רק שהיא לא מדברת

היום הולך להיות סשן D&D

הדמות שלי: לוחם dark elf מאוד טיפש אבל טוב לב שאופה מאפין

איכשהו, דווקא את זה אני כן מצליחה לשחק

להכאיב לעצמי נפשית

לכתוב את הסיפור

הצלפות עם חגורה

חדירה כואבת

חוסר אונים

השפלה טוטאלית

כאב 

ואז להתפרק בבכי

הייתי שונה שם

יותר בטוחה בעצמי, יותר מתוחכמת, יותר חדה

איפשהו זה הלך קצת לאיבוד

אבל אולי זה חוזר?

יותר מידי בלגן בראש והלוחמת גם מתחילה לאבד את זה

(בעיקר כואב לי להחזיק את הכאב שלה)