bleeding heart

קודם כל, חשוב לקרוא את הפוסט הזה:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=30203&postid=1446748

ועכשיו לכמה הבהרות:

1. זה לא משחק, אני לא מעמידה פנים

2. אני דורשת (כן כן, דורשת) כבוד בנושא הזה כשמדברים איתי אחרת אני פשוט עוצרת את השיחה

3. אנחנו לא גן חיות

4. להתחיל לשאול אותי על העדפות מיניות ו/או בדס"מיות של כל אחד מהאלטרים זה חוסר טקט במקרה הטוב וזלזול רציני במקרה הרע - מדברים איתי, לא עם האלטרים האחרים

5. לנסות "להכריח" אותנו להוציא את אחד מהאלטרים האחרים זה פשוט לא

6. זה הכי לגיטימי כשזה מורכב מידי למישהו.י אבל אל תחליטו את זה באמצע הדרך כבר, אני שמה את הקלף הזה על השולחן מההתחלה

7. כן, זה מקבל שוב פעם סעיף כי א.נשים לא קולטים.ות - אני דורשת כבוד בנושא הזה בשיח מולי

8. אפשר ואפילו רצוי לשאול שאלות בנושא אבל בצורה מכובדת

התקבלתי לקורס!!!!!!!!

*מקפצת למרות שאני עם כאבים*

ומחר יש לי ראיון חשוב לקראת קורס שאני רוצה להתקבל אליו

לעזאזל

אבל היום יש לי חשק לבעוט בו.

מאז ניתוח הוצאת כיס המרה אני לא מצליחה לאכול כל כך הרבה דברים וזה כבר משגע.

עם הרגישות לגלוטן שהתפתחה אחרי הניתוח קיצור קיבה למדתי להתמודד (ודווקא טוב לי שיש לי את הרגישות הזאת) אבל כרגע זה נהיה מצב של:

סוגי בשרים מסויימים שעושים לי רע, גבינות מסויימות שעושות לי רע, שוקולד, פופקורן, סויה (כן כן, סויה), קקאו וזה רק חלק מהרשימה

והרופא כרגע המליץ על קל בטן ופרוביוטיקה ובגלל שזאת היתה שיחה טלפונית ולא תור פרונטלי אז גם לקבוע אליו תור פרונטלי (הכי קרוב זה בעוד שבוע) בשביל בדיקה פיזית.

איף.

מישהו.י רוצה להסביר לי איך ניתוח הוצאת כיס מרה הוא יותר קשה מניתוח קיצור קיבה?

(כן, אני יודעת שזה הגיוני שתהיה רגישות למאכלים עם המון שומן אבל זה כבר מעבר לזה)

כמה זה כייף לשמוע ולשיר ביפנית (לא, אני לא יודעת יפנית אבל כשיש את המילים באנגלית לפי השיר ביפנית אז זה דיי קל)

אז היה מפגש פולי בחיפה

במקום עצמו יש המון משחקי קופסה והיה כייף לשחק קצת (פעם ראשונה ששיחקתי קלפים נגד האנושות - פעם אחת עם הקלפים באנגלית ופעם שניה עם הקלפים בעברית)

גם המשני הראשון שלי היה וזה היה כל כך כייף לשבת איתו ועם לוקי ולשחק

כבר הרבה זמן רציתי שהם יכירו יותר טוב ועכשיו סוף סוף זה יצא לפועל!

סך הכל היה ערב ממש נחמד

אז אחרי כל ניתוח קיצור הקיבה הזה והחלפת תזונה (פחות או יותר, גם בגלל שפתאום פיתחתי רגישות לגלוטן) הגיע השלב הבא - חדר כושר!

אז אני מתכננת כבר השבוע להתחיל ללכת לחדר כושר

אני בונה בסיס חזק יותר הפעם, לא כמו בגיל 21, הפעם אף אחד.ת לא י.תפיל את הבניין שאני בונה

הפעם אני לא אתן לזה לקרות

ואני אתגבר על הרתיעה הזאת מחדר כושר שנוצרה אצלי בגלל הפחדן

אני לוקחת את החיים שלי בחזרה

אני במיוחד אוהבת את הגרסה הזאת!

יש לי חברה טובה שנמצאת בחו"ל שהבטחתי לעצמי שאני אשיר את זה איתה מתישהו

כנות היא מצרך כל כך נדיר בימינו.

כמו כן, השיר הזה עדיין מתאר באופן מושלם (עבורי) את הקושי בויסות רגשי שיש לי

כל הרגשות בווליום כזה מטורף, זה מתיש לפעמים

"The volume’s growing
Don’t wanna know what’s going on at all
Not anymore!

I’m at my final straw
My powers hardly a blessing at all
Heeding to everybody’s call
Is there a line that i can draw

Everything is way too loud
The roar of whispers in every crowd
I'm sick of all the noise right now
Oh, Can someone please just turn it down"