סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני 10 חודשים. 14 בינואר 2024 בשעה 16:36

שוב מתגעגעת אליו ולשיחות שלנו.

המבט שלו בעיניים שלי והכינוי שלי (זה שרק הוא רשאי להשתמש בו)

.

סוף השבוע הקרוב אני עושה אצל חמותי בנס ציונה ואני ממש מחכה לזה

אני אוהבת להיות אצל חמותי (ברוב הפעמים) ויש כמובן את הכלבה שלה שאני אוהבת להוציא לטיול (קולי מהממת)

.

אני מנסה לשבת על התחת ולבנות מצגת שיווקית לקורס של וורד פתיחה (למתחילים) כי אני רוצה להתחיל להעביר קורס כזה בכל מיני מקומות אבל אני לא מצליחה לשבת על התחת היום כמו שצריך

אני ממש ממש ממש עייפה ומותשת

.

מחר יש בדיקת דם, ללכת למישהי שהעסיקה אותי לעזור לה במשהו אדמיניסטרטיבי (רק שהיא תבין בעצמה מה היא רוצה, ג'יזס), מס הכנסה ומדריך - יום מלא בדברים ולוקי הולך לבת הזוג שלו מה שאומר שרוב היום אני אשאר בבית לבד.

.

אני מרגישה יותר טוב, יותר מאוזנת, הלוחמת ממש עזרה לי ועם כמה שאני לא אוהבת להודות בזה אני כן חייבת לה.

הצבוע רתח מעצבים כשהיא התכתבה איתו אחרי מה שקרה, בחיים שלי לא ראיתי תגובה כל כך עצבנית ממנו כשזה קשור אלי

בכלל כל הקובן הגיב בצורה קשה יחסית.

.

יש לי רצון עז לסשן ולסקס ואני בעיקר רוצה כרגע שהשבוע הזה יעבור ואני אגיע ליום חמישי אחרי טיפול הD.B.T

לפני 10 חודשים. 13 בינואר 2024 בשעה 22:34

בלי שאני אחשוב

בלי שאני אדאג

בלי שהלב שלי יכאב

תכאיב לי

תשפיל אותי

תכניע אותי

בוא נגשים את הפנטזיות שלנו

תן לי להיות זונה

תן לי להיות פנתרה

תן לי להיות ערפדית

תן לי להיות מכשפה

תן לי להיות חופשיה בתוך חוסר האונים הזה

 

לפני 10 חודשים. 13 בינואר 2024 בשעה 17:57

הלוחמת דואגת ושומרת עלי בלי הפסקה

אתמול הייתי במצב נואש של לרצות לשלוח הודעה והיא הצליחה לעצור אותי

היום אני מתאוששת לאט לאט

מזכירה לעצמי שאסור לי להתמסר ככה אחרת אני מאבדת את עצמי

וכמו הלוחמת אני יכולה להישרף רק שבמקרה שלי לא יהיה מי שיגן על שאר החלקים

והיא?

היא מותשת מלהיות בחוץ ולהחזיק הכל ואני מבינה אותה

אז אנחנו מתחלפות לסירוגין, עכשיו אני בחוץ

ואני רוצה מקום לנוח ולא לחשוב.

לפני 10 חודשים. 12 בינואר 2024 בשעה 20:58

כמה שאנחנו צעצועים שבורים וחפצים מקולקלים

מה אם היא צודקת?

לפני 10 חודשים. 12 בינואר 2024 בשעה 20:51

שתינו במצב רע היום.

אני מונעת ממנה לעשות טעות של לנסות לחזור.

ובינתיים אני לוקחת את המושכות.

שכחתי עד כמה זה מעייף כבר ואני מרגישה את הנפילה הזאת לגל דיכאון.

ואני לא רוצה לחשוב, או לדאוג, או להנהיג או כל דבר.

אני רוצה לנוח, להתמסר ופשוט לא לחשוב.

והיא קורסת, אני מרגישה כמה היא קורסת וכמה היא היתה רוצה שזה יהיה שונה.

לפני 10 חודשים. 12 בינואר 2024 בשעה 9:49

לא נוסעת לנתניה

לא יודעת אם זה רע או אם זה טוב

מאז שלשום הלוחמת ואני יוצאות לסירוגין

זה כאילו כל המערכת של המכלול השתגעה

אני אעדכן את הקובן שאני לא נוסעת לנתניה היום אבל אני לא אפגוש אותם

אני רק רוצה להשאר במיטה כרגע ולשכוח שאני קיימת

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 22:37

צעצוע שבור

וחפץ מקולקל

 

מכשפה ערפדית

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 14:23

לפעמים אני בחוץ, לפעמים הלוחמת בחוץ - יש היום בלגן שלם אצל המכלול, במיוחד אצלי.

אני לא יציבה בכלל כרגע

התחיל מהר ונגמר מהר והכל מסתובב לי

אני אבודה, כל כך אבודה

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 11:08

היא שבורה ואז גם המטפלת הכריחה אותה לצאת.

מדהים כמה שאי אפשר להבין את מערכת ההגנה שלנו, של המכלול.

הכנסנו אותה פנימה, הפניקס וסייגן מטפלות בה אחרי כל מה שהיה אתמול.

היא רצתה להמשיך אתמול את הסיפור בהמשכים שלנו ולהכאיב לעצמה, להכאיב לי.

היא שונאת את עצמה

רק חוזרת על כמה שהיא ואני צעצועים שבורים וחפצים מקולקלים ואני לא יודעת איך להרגיע אותה.

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 1:18

אני לא בנויה לזה

לא בנויה לכל הדבר הזה

עצוב לי

ומחרתיים יש נסיעה לנתניה במקום לראות את הקובן

עצוב לי יותר מידי.