בתחילת דרכי בתחום הכרתי "שולט" שאהבתי אותו עם כל מה שהיה לי.
הייתי תמימה
טיפשה
נאיבית
ולא חשבתי לקרוא קצת יותר על התחום ועל הסכנות האפשריות.
בהתחלה, הכל היה טוב
הייתי מאושרת, נאהבת.
ואז דברים התחחלו להתדרדר.
כל דבר שעשיתי היה לא מספיק טוב.
לא הייתי מספיק מחוטובת, הכתיבה שלי לא היתה מספיק טובה, כל מי שאני היה פשוט לא מספיק טוב.
ובטמטומי הרב לא היתה לנו מילת בטחון כי "לא היה צורך בזה"
באחת הפעמים, יום שישי כשחזרתי מהלימודים הלכנו לבית של אמא שלי, בזמנו גרתי שם.
אני לא זוכרת את כל הפרטים במדוייק.
אני זוכרת שאני אמרתי "לא"
אני זוכרת שנאבקתי בו
אני זוכרת שהוא חדר אנאלית על יבש כדי שיהיה כמה שיותר כואב
אני זוכרת את הנשמה שלי מתרסקת ואותי הופכת לאפטית עד שזה יגמר.
אחרי זה, מצאתי סיבה על כל דבר לריב איתו, גם כשנסענו עוד באותו היום לעיר המגורים שלו.
אני זוכרת שסירבתי לעלות לאוטו של אמא שלו כשהגענו לעיר
אני זוכרת את שיחת הטלפון שעשיתי לחברה שלי באותו יום, קרסתי.
אני זוכרת שהוא נסע עם אמא שלו ואני נשארתי במרכזית
אני זוכרת שהתקשרתי אליו והתחננתי שיבוא לקחת אותי
אני זוכרת שעוד באותו ערב קראתי לזה אונס
אני זוכרת שבסיום השיחה איתו אני התחננתי לסליחה שלו ועל כך שהעזתי להאשים אותו באונס
ואז בטיפשות הרבה שלי נשארתי בקשר הזה עד שהוא נפרד ממני ובכך הציל אותי.
היתי טיפשה
הייתי תמימה
הייתי חסרת אחריות שלא קראתי יותר דברים ושנכנסתי לקשר הזה בלי מילת בטחון ובלי הגנה כלשהי.
הוא התחיל להרחיק אותי מהאנשים שניו קרובים אלי, מהחברם שלי.
ןאני איפשרתי את זה כמו מטומטמת.
אבל הוא?
הוא אשם.
הוא אחת ההגדרות הטובות ביותר לשולט מסוכן.
בעבר שאלו אותי למה לא התלוננתי במשטרה
התשובה היתה - מי יאמין לנשלטת בדסמית שאנבו אותה בקשר בדבמי ללא מילת ביטחון?
אבל לא עוד.
אחרי היום אני לא שותקת יותר
וכן, אתה שקורא את זה - רני מאשימה אותך.
לא הצלחת להרוס אותי ובחיים לא תצליח, לא משנה כמה תנסה.
אני עברתי את זה ושרדתי את זה.
כל מה שכתבתי כאן זה קצה הקרחון של מה שהיה אבל עכשיו אני זו שמורידה את הכפפות ונלחמת.
אני לוקחת את החלקים שלי בחזרה, את עצמי בחזרה.
ולא משנה מה - אני חזקה וחכמה יותר ממה שהייתי פעם.
יותר אף אדם לא יפגע כמו שאתה פגעת.