גבינה מסריחה

אתמול כשהייתי אצלו ,הוא לא נתן לי לראות טלוויזיה.
לא היה לי כוח לשומדבר,לא לסשן לא לאהבה לא לחיבה.
רק רציתי לחבק את הכרית ולהירדם מול הטלוויזיה.
הוא ביקש ממני לבוא לפנק אותו אבל התעצלתי וסירבתי
ואמרתי לו שאני רוצה לישון.

הוא לא הסכים שאלך לישון ,הוא היה חרמן מתמיד ורצה
שהכלבונת שלו תפנק אותו ,הוא יחליט בשבילה מתיי כבר
היא תלך לישון.
ניסיתי למרוד... ניסיתי להתחבא מתחת לשמיכה ולהתחנן לקצת מנוחה.
הבטחתי שאחר כך...אחר כך אני אפנק אותו אחר כך... אני אקדיש לו זמן.
עכשיו אני רק רוצה קצת מנוחה.
אך הוא לא וויתר.
הוא משך בשערי בחוזקה ומשך אותי מן הספה.
צעקה נפלטה מגרוני ,צעקה עצורה יודעת שאסור לי להרעיש יותר מידיי בגלל השכנים.
אבל לא יכולתי למנוע את הצעקה. לאחר הצעקה הזאת חטפתי סתירה ושתקתי.
הוא הביט בי במבט כועס. יודעת שעשיתי משהו לא בסדר אבל מה כבר יכולתי לעשות.
צעקתי כי אני רגילה לצעוק שהוא מכאיב לי .
התנצלתי בפניו והשפלתי מבטי ,הוא שיחרר את ידו משיערי ואמר לי לרדת ארצה.
וכמו כלבה טובה אך לא מחונכת, ירדתי ארצה, מביטה על נעליו השחורות והמבריקות.
הן כ"כ מבריקות שאני יכולה לראות את ההשתקפות שלי עליהן.
הוא קירב את נעלו לפניי בעדינות ואני כבר ידעתי מה זה אומר ,צריך להבריק את הנעליים
המבריקות. החלתי מלקקת אותן ביסודיות ומידי פעם מגניבה מבט למעלה ,ורואה אותו
איך הוא מחייך לו שם כולו מאושר ,זה גירה אותי מאוד ,הישבן שלי היה מורם ובטני הייתה קעורה
וידו ליטפה את ישבני לאט לאט ליטופים
עדינים ורכים...
לאט לאט היד שלו נכנסה לי מתחת לחצאית מלטפת את הכוס שמתחבא לו
בתוך התחתונים ,הוא מלטף את התחתונים ומרגישים איך הן סופגות את הרטיבות...
ולאט לאט הוא מושך את התחתונים שלי למטה ,
וחושף את הכוס הרטוב שלי.
האצבעות שלו מטיילות על הכוס החרמן שלי
הכוס שלי לא הפסיק לנטוף.
הוא טפטף וטפטף בין אצבעותיו העבות והחמות, כל הנוזלים שלי לכלך לו
את היד,הכוס שלי מלכלך את הידיים של האדון שלי, והוא ממשיך ללכלך אותם בהנאה רבה.
ואז שמעתי קול זועק...קול מתחנן, הייתכן שהדגדגן שלי קורא בשמו של האדון שלי?
הדגדגן שלי מתחנן ומבקש לנגיעותיו של אצבעותיו .
והאדון שלי שומע את זעקתו של הדגדגן החרמן שלי ועונה לבקשתו ,אדון רחמן וחנון יש לי.
הוא מעביר את אצבעותיו על הדגדגן הבכיין שלי ,בתנועות עדינות ורכות ,נגיעות קלות ,
של נוגע לא נוגע ואני רוטטת מהנאה ,לא רוצה שתפסיק ומתחננת שתמשיך לענג את גופי.
כן...אפשר לומר שהאדון שלי העיר אותי משנת הצהרים שלי .
חזרתי להיות הכלבה החרמנית שלו והלא רדומה.

"כשאת עומדת לגמור ,תגידי לי " ,
אני מהנהנת בראשי ,מחייכת חצי חיוך וממשיכה להתענג מאצבעותיו של האדון שלי
שמתחילות לגעת בברוטליות במרץ בדגדגן מזיזות אותו מצד לצד ומרטיטות אותו בלי הפסקה.
והנה זה מגיע ,אני עומדת להתפוצץ אני עומדת לגמור ,אני מבקשת מהאדון שלי לא להפסיק...
והוא ממשיך וממשיך ואני אומרת לו שאני עומדת לגמור. ולפתע הוא מפסיק.
אני המומה לא מבינה למה הפסיק ,מסתכלת עליו ומבקשת ממנו להמשיך ,אך הוא מחייך חיוך
גדול ומשלב את ידיו ,המבט שלו מבט אכזרי ונקמני.

"עכשיו תרגישי מה זה להיות חרמנית כשאני הולך לישון" .
התעצבנתי וקימטתי לי את מבטי ככעוסה.
והחלטתי לגעת בעצמי בדגדגן ,אך מייד אדוני תפס לי בפטמה התקרב לאוזן שלי ולחש לי.
"שלא תחשבי על זה אפילו" ,הפסקתי לגעת .
רציתי להאמין שכל זה לא קורה ,כי אני כ"כ חרמנית שאני חייבת לגמור ,אני מתחננת אל האדון שלי
אבל הוא אומר ששום דבר לא יעזור לי . הוא מביא חבל וקושר את ידיי מאחורי גבי מניח אותי
על הספה מול הטלוויזיה מכבה לי את האור ,מנשק לי ואומר לי לילה טוב.

רציתי לבכות פשוט רציתי לבכות.

בלוג חדש זה טוב ,בלוג ישן זה רע.
אם אתחבא פה בניק מסתורי התדעו מי אני?
לא זה לא משחק רב משתתפים ,
אלא משחק שלי ביני לבין עצמי.
יש רק משתתפת אחת וזו אני.
לא אני לא מתכוונת להיענות לכל מיני ניחושים.
אני סה"כ מתחבאת ,מאחורי ניק ומקלדת.
ככה נוח לי להתבטא ,ככה נוח לי לספר...אז שנתחיל?