יומן מסע

אוףףףףףףףף שונאת כזה סוג של כאב
אך מי שואל אותי בכלל?
ואז נזכרת שזה נורא מצחיק כי סופגים המון כאב ונהנים
אך מדברים פחותים מקטרים כך למשל כשחתכתי קצת את האצבע
קיטרתי יותר מאשר אחרי סשן.
מישהו הזכיר פרופורציות ולא קיבל? כנראה אני לפחות בינתיים

בזמן האחרון מתבלבלת בין יום רגיל לשבת בגלל כל החגים
והיה כיף כי מזה 10 שנים לא יכולתי להנות מיום עבודה מקוצר בגלל התפקיד
והיום עקב החלפת התפקיד ניצלתי זאת למרות עומס העבודה
אומנם המנהלים לא אהבו את העניין אך גם לא יכלו לאמר דבר ולי לא היה איכפת מה חושבים.
כשהחליפו לי תפקיד כולם במיוחד המנהלים חשבו כי אכעס ואולי מישהי אחרת אכן
היתה כועסת במיוחד שנתנו את התפקיד למישהי אשר לכלכה עלי ורצתה שישלחו אותי
הביתה ורצתה את התפקיד היוקרתי אך החלטתי להסתכל על הצד הטוב של העניין
אז תחילה צריכה להודות לה כי עכשיו עובדת פחות קשה (והיא אוכלת....) וראיתי לנגד
עיניי כי עכשיו אעבוד בלי כל הלחץ והאחריות הכבדים שהיו עלי וגם המשכורת עכשיו תואמת
לתפקידי (כן קמצנים,לנצל כמה שיותר).
ובנוסף לכל הפלוסים גם פחות עצבנית או עייפה
איך אומרים : "תזהר במה שאתה מבקש לעצמך"
אנחנו אוכלים בדיוק את מה שאנו מבשלים

אני רותחת מעצבים
החוצפה והזלזול של אנשים פשוט לא לא להאמין

פנתה אלי שיפחה של מישהו שהערכתי אותה ונעשנו ידידות
פתאום היום שולחת לי הודעה כי יש לה הצעה מעניינת שאתקשר
התקשרתי והיא עונה ומרגישה שמשהו לא תקין.
ואז לא משנה באיזה מצב היא ענתה אך היא מיידית אמרה כי מישהו רוצה לדבר איתי והעבירה את הפלא.לתומי חשבתי שזה השולט שלה אך הסתבר כי זה היה אחר.
לא אזכיר את הרמה הנמוכה של אותו אחד המכנה את עצמו "שולט" וההצעה המעניינת היתה
כי אצטרף אליו ולכלבתו?
כלבתו כשהיא משוייכת לאחר?
לאחר מכן התקשר לבקש סליחה ושלא התכוון לפגוע בקשר בינינו שהוא אשם כי לחץ אותה לזה.
שלא חשב, אמרתי כי אם הוא לא מסוגל לחשוב לפני שעושה משהו ועל ההשלכות אז הוא לא שולט,כי שולט אמור לשלוט קודם על עצמו ובטח בשטויות כאלה.
הייתי אולי מקבלת את העניין אם היתה מדברת איתי על ההצעה ואומרת לי לבקש אישור מהמאסטר שלי למרות שגם זה לא משהו כי ידעה שאני משוייכת למאסטר שלי ושאוהבת אותו ושלא מעניין אותי סוג של חוויה כזו.
אך כך בלי לדבר איתי על זה ולקבל את אישורי היא נותנת את הפלא ל"שולט" שלה?
ועוד אחר כך טענה שאני יקרה לה והיא לא רוצה לאבד אותי,אז היא איבדה!
ועוד הוסיפה חטא על פשע כי מעבר לכך שאדונה לא יודע מכך אלא לי היא שיקרה וסיפרה כי הוא יודע ואישר לה לבדוק את מי שהיא רוצה. אז שקרנית בנוסף לכל.

חבל שקיים זלזול כזה אצל אנשים
יודעת שחבל לי לבזבז אנרגיה על זה אך חוסר כבוד מעצבן אותי

היו אלה יומיים קשי עבורי למרות הסיום הטוב
תחושת האכזבה מעצמי ואת המאסטר היו כל כך קשים שהבכי לא הפסיק כמעט
היו לי הרבה שיחות עם המאסטר על מה שקרה וסיפרתי לו על הבלוג שכתבתי
ורצה שאמחוק אותו כי הוא לא מסכים עם מה שכתבתי בכלל.
התחננתי שלא כי כך הרגשתי וזה חלק מהמסע שלי לבסוף הסכים ורצה שאכתוב
בלוג תגובה אך התעקשתי שמספיק שאמר לי את הדברים ולא צריכה להוציא אותו לכלל.
אז דיברנו על התחושות וההבנות של שנינו והייתי צריכה עוד שעתיים להפנים את דבריו
ושוב דיברנו אך המשכנו הלאה בלי מרירויות או כעסים או אכזבות והכל חזר לנורמלי.
מזל שהמערכת כל כך חזקה ויצוקה מכל היסודות הכי נכונים שמסוגלים לעבור הכל יחד.
הכל בסדר ואפילו מצויין שוב והמון תודה על החיזוקים והדאגה
אז יהיה פיצוי אך גם העונש האכזרי יגיע סוף סוף

אז שוב תודה על הדאגה והחיזוקים
ולך במיוחד מאסטר אהוב ומדהים שלי שלוחות כל התודות ואהבתי

מהשפחה הגאה שלך
}{

מה שהיה אמור להסתיים בצורה הכי מדהימה עבורנו ובמיוחד עבורי
נגמר בכישלון שלי, שוב איכזבתי את המאסטר ואת עצמי
גם אם לא התכוונתי במה שקרה עדיין זה הפשלה שלי והפסדתי בגדול
מצאתי את עצמי בוכה בלי יכולת להפסיק גם כשהמאסטר (לאחר שנרגע)
הרגיע ואמר שלא נורא שבפעם הבאה אצליח ושהחוכמה ללמוד מטעויות
חיבק והרגיע עד אשר נרגעתי ועוד בסוף גרם לי לגמור.
מה יהיה איתי עם האכזבות שגורמת למאסטר? כנראה שאני לא ....
ומה יהיה אם עכשיו אכזבתי איך אצליח לא לאכזב אותו בפעמים הבאות
במיוחד בעונש הקשה שהולכת לקבל ובצדק?
לא אוהבת לאכזב אותו וגם את עצמי
מנסה להבין מה קרה לי ולמה אך אין לי תשובה,הוא הסביר אך עדיין לא
הצלחתי לרדת לסוף דעתו.
מקווה כי לא אפשל יותר

מרוב המחשבה על .... החרמנות רק גברה יותר ומי יכל לחשוב על ללכת לישון
לבסוף הלכתי לישון כדי שגם אתעורר בבוקר מוקדם לעבודה
נשכבתי במיטה והייתי אמורה לדמיין שוב את מה שיהיה לא רק ע"י דימיון אלא מעט כמה שיותר דומה גם בפיזי.פרסתי את גפיי לצידי המיטה בצורה מתוחה מאוד,שמתי כריות מתחת לאגן שייתן את האשליה שזה מורם באויר הויברטור נדחף.
כל המתיחה הזו הרגשתי גם איך סימני הסכין מתמתחים ומידה קטנה של כאב הופיעה,אה כן ושמתי אטבים על הפטמות.
אוחחחחחחחח איך שהייתי מגורה,כל הסיטואציה ועוד הדמיון איך הוא נוגע לא נוגע כל פעם בחלק אחר בגוף הוציאה אותי מדעתי ורציתי כמובן לזוז אך היה אסור לי כי אני כאילו קשורה וזה היה מתסכל אך גירה עוד יותר.דימיינתי איך הוא מלקק את אוזני כי יודע שזה מטריף אותי ניסיתי לפתח שיחה על מה אני רוצה לדבר איתו (גם לפני) אבל החרמנות הקשה מפריעה לי לחשוב על משהו אחר.ראיתי את המאסטר מנסה לפתח את השיחה לא זוכרת על מה אך זוכרת שלא יכולתי להתרכז ולענות אך הוא התעקש ואני רק רציתי לצלול לי לתוך העולם והבועה המדהימה שלי.לא המשיך אך בשלב מסויים הרגשתי שעוד קצת רק מעט ואני אגמור אז הפסקתי למרות הקושי כי הרי לא מפרה את דברי המאסטר.
איכשהו כנראה גם העייפות שברה אותי ונרדמתי לא מאמינה שלפני השעה שתיים בלילה ובשעה חמש החרמנות העירה אותי.וכמובן התחלתי לדמיין ומה אגיד הנשימה שלי נגמרה.
כבר רציתי לאונן אך אסור אז החלטתי שלשכב לא יכולה כי אז החרמנות תגמור אותי אז אמרתי שאעשה משהו מועיל והתחלתי לסדר את החדר.
מסדרת והראש חושב על .... לא יכולה לחשוב על משהו אחר מלבד זה וחושבת לעצמי עד מתי הוא ישאיר אותי כך ומקווה שלא הרבה כי בטח אטפס על הקירות ועשן יצא מכל החורים.
האויר נגמר לי מרוב ההתרגשות והציפיה וחייבת לנשום במודע ועמוק כדי לתפקד ולהכניס מעט שפיות.פעם ראשונה שמגיעה לרמה כזו של חרמנות כי עד היום תמיד המאסטר לא הגביל בגלל התאבון הגדול שלי אז למישהי עם תאבון גדול להתאפק ועוד כל הזמן לחשוב על מה יהיה זה מאוד מאוד קשה, אבל גם כיף גדול עם ציפיה עוד יותר גדולה לתוצאה של זה.
אז עוד מעט יום העבודה מתחיל לו בתקווה שאצליח לעבוד ושיעבור מהר
אז שיהיה יום מדהים לכולם

אוףףףףףףףףףףףףף כמה אני חרמניתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

שכבר יגיע הרגע

זה משגע אותי

:-)

היום התחיל מזה שהמאסטר אמר כי לא יעשה משהו נגד רצוני והמוכנות שלי בהקשר למחסום שהזכרתי בבלוג הקודם וכל כך שמחתי שהראה את גדולתו למרות שהכוח וההחלטה בידיו וברור שהייתי עושה מה שהיה דורש אך לא ניצל זאת, אך אני אמרתי למאסטר שרוצה כן לשבור את המחסום למרות שיודעת שלא יהיה לי קל. הוא שאל אם בטוחה כי רוצה שזה יהיה מתוך זה שאני רוצה ולא כדי לרצות אותו, אמרתי שכן רוצה בשביל עצמי כי זה יתרום לי המון והוא שמח ואמר שזה יקרה מתי שהוא.רק המחשבה על סיטואציה כזו כבר חירמנה אותי עוד קצת.

אחחחחחחחחח כמה חםםםםםםםםםםםםםםם לי
ולא זה לא חום חיצוני 😄
בוערת מתשוקה מתה לגמור ואסור בהוראת המאסטר
לא זה לא סתם כי התחשק לו להגיד לא אלא כי הוא מכין לי סשן מיוחד 😄
תאר לי בערך מה יהיה,אז זה הולך בערך כך:
אני קשורה במיטה מתוחה לגמרי בידיי ורגליי כמובן מפושקת ופעורה
שני ויברטורים מקובעים עמוק בשני החורים כשחבל מרים את האגן שעובר דרך ....
מרים אותי די באויר כך שהכל מתוח מאוד מאוד ולא יכולה לזוז אפילו מעט.
המצבטים על הפטמות עוד מההתחלה כשמחכה שהמאסטר יגיע (ורק זה כבר מכניס אותי לספייס)
הפעם לא יהיה כאב אלא ההפך יהיה רוך,מגע ארוטי,אמירות שונות,רוח קלילה ועוד כדמיונו הרב של המאסטר וכל זה תוך כדי שאנו מנהלים שיחה רצינית על דברים שאני רוצה אפילו דברים מצחיקים ואם אני לא אנהל אותה המאסטר יוביל את השיחה.

רק ממה שתיאר לי נעצרה לי הנשימה מהגירוי שזה גרם לי ועוד אמר לי לחשוב כל הזמן על הסיטואציה ומה שרוצה לדבר או שיקרה,כל הזמן לחשוב על זה ואסור לאונן בגלל האפקט החזק אח"כ שיהיה בסשן עצמו.
המשכתי לעבוד וכמובן שלא הייתי צריכה להתאמץ לחשוב כי הגירוי שהשאיר אצלי היה כל כך גדול.
החליט כי אנו מדברים רק על מה שאני חושבת ומרגישה לגבי זה ולא על שום דבר אחר עד אשר זה יצא לפועל ולא ברור מתי זה יקרה.
דיברנו ודווחתי לו על כך שאני מתאמצת להתרכז בעבודה ושכולי בוערת והיה מרוצה ושוב היה דיווח כשהפעם אמרתי שממש ממש קשה לי להתרכז וכל כך רוצה שכבר שזה יהיה.
עם כל הגירוי איך אזכור בכלל על מה רציתי לדבר איתו? איך בכלל אהיה מסוגלת לדבר לאחר זמן מה? איך אתפקד בעבודה אם כבר לאחר רק כמה שעות כבר הייתי צריכה להתאמץ להתרכז ועוד יהיו הרבה שעות עד שארדם כדי שלא אחשוב על זה? איך ארדם עם כל הגירוי?
הגירוי כל כך חזק שמפסיקה לי את הנשימה כל פעם ומה שנראה כטבעי לנשום זה כבר לא, וצריך במודע לנשום. עם כל הרצון שלי לאונן ולהתפרק וזה מתסכל שאי אפשר אך כשחושבת על מה שיהיה אני כל כך שמחה ומצפה לזה ויודעת כי כשזה יהיה אני אתפוצץ המון פעמים בעוצמות הכי חזקות אז זה שווה כל רגע של המתנה.

אוףףףףףףףף רוצה שזה כבר יגיע
כל כך חם לי,אני רותחת שנראה לי שעד שאלך לישון (בהנחה שארדם) כבר יצא לי עשן מכל החורים
הכל רועש וגועש לו מבפנים ומבאס שאי אפשר לאונן,ואני על קוצים אך מלאת מרץ ושמחה בלב בגוף ובנשמה.
יודעת כי זו תהיה מתנה מאוד יקרה החוויה הזו ובטוחה כי לא אשכח אותה לעולם

שיגיע הרגע כבר

יו איזה קיטורים יצאו לי וזו רק ההתחלה, נו טוב לפחות אלו קיטורים טובים 😄

הרבה גבולות נפרצו ונהנת מהם ובטוח שיש עוד הרבה שאשבור
מאוד מוזר, בכל דבר לא איכפת לי מה חושבים עלי אך ב... כן
האם זה בגלל שבשאר הדברים אני שלמה עם עצמי ובזה לא?
יודעת שאעבור את זה מתי שהוא,רוצה ולא רוצה ולכן מנסה לדחות את הקץ
כי אולי יותר מאוחר אהיה יותר מוכנה או שאולי אף פעם לא.
אז עכשיו ההחלטה בידייך, האם תדחה את הקץ?
מה שלא תחליט כמובן שאקבל את זה למרות הקושי הרב

אז עבר לו יום הכיפורים בשלווה ושקט
הכל נדם לו,אפילו השכנים הרעשנים השנה היו בשקט,השכנים אשר בישלו וכל הריחות היו סביב השנה התחשבו באחרים.
מתוך השקט היה אפשר לשמוע את ציוץ הציפורים,המכוניות לא נסעו ובמקומם תפסו הילדים באופניים עם צעקותיהם המזכירים את החיים.
היה זה יום כיפור שונה לא רק בעניין השכנים גם בגלל שהשנה הזו הגעתי ליום הזה יותר שלמה עם עצמי ועם יותר שמחה ואהבה ומצאתי את מקומי סוף סוף רק בדבר אחד לא ובתקווה שהשנה זה ישתנה וזה מקום העבודה.
השנה גם הצום עבר לו בקלות למרות ההפרעות של הכאבים אך לקחתי את הטוב שבזה כי זה הזכיר לי את מה שהיה וליווית אותי גם ביום הזה. 😄
הסתכלתי על מה שהיה השנה והיו כל כך הרבה דברים טובים והרבה לימוד ושינויים בזכותך וכן יודעת שתגיד כי זה רק בגללי כי אני רציתי ועשיתי אך בל נשכח שאתה היית בשבילי להראות וללמד עם הרבה סבלנות. אך יש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד ממך דברים שחייבת אותם לחיים שאתה מייצג לי אותם כמראה מול עיניי. יודעת את אותם דברים ועשיתי בהם שינוי אך לא מספיק וכאשר הגעתי אליך ועד היום כשרואה אותך הולך עם הדברים ולא רק יודע (כלומר לא כמוני) מקנאה בך והקרבה אליך עוזרת לי לראות ולזכור ולהפנים ולהתחיל סוף סוף גם ללכת בדרכך המדהימה.

אז תודה לך על כל מה שאתה מעניק לי

משיפחתך הגאה
}{