יומן מסע

יושבת ומסתכלת על הדברים שקורים איתי ומופתעת מעצמי
סיפרתי לחברה טובה את תהליך ההתחברות שלי לעולם הזה דבר שהייתי משוכנעת
שאין סיכוי שאספר על כך והיא כמובן כמו הרבה וניליים הייתה בהלם ושאלה אותי מה איבדתי
שם ואם נשארתי שפויה (כי לא היינו בקשר זמן מה).
עניתי שכמה שידוע לי כן נשארתי באותו קו שפיות ושגם אני מופתעת מעצמי ולא מבינה איך
זה קרה,גם לא איך נהנים מכאב.
הרבה זמן לא הייתי משוכנעת שאני שייכת לעולם זה וגם פחדתי פחד מוות מכאב אך משהו משך
אותי בכל זאת והחלטתי לנסות.
כשהגעתי לפגוש בו אמרתי מראש שלא בטוחה בשייכותי לעולם זה אך רוצה לנסות.
והוא בדרכו המיוחדת ידע להוביל אותי לאט ובהמון סבלנות עד אשר הבנתי שאכן שייכת.
בתקופה האחרונה מצאתי את עצמי רוצה עוד ועוד,איך אומרים עם האוכל בא התיאבון.
צוחק ונהנה מזה ועכשיו אמר שצריך לעבור שלב נוסף שזה אומר כל מיני תוספות למה שכבר
עוברת וביניהם גם ברמת הכאב. אמר שאם יכאב לי יותר אולי גם אהיה רגועה יותר בתיאבון
לפחות לכמה ימים 😄
אמר לי שאדע שיכאב לי מאוד לשבת על התחת בעבודה 😄 ואני שומעת ויודעת שאכאב מאוד
ואבכה הרבה יותר מהיום אך זה עושה אותי כל כך שמחה ומאושרת האם זה אומר עלי
שאני מזוכיסטית גדולה? :-)))