אין ספק שיום הכיפורים השנה יהיה מאוד מיוחד וכואב מכל שנה שהיתה בעבר. 😄
אוהבת את היום הזה וכן יודעת שאנשים ירימו גבה.
אוהבת את השקט שבו,אין את הריצה אחרי דברים,את האפשרות להיות עם עצמי בלי הפרעות של אנשים או דברים אחרים,לקרוא ובטח כמו תמיד אחווה חוויה רוחנית.
אהיה עם עצמי ואסתכל על השנה שעברה לה ואהנה מהזכרונות של מה שהיה,מהשינויים וההשגים אך באותה נשימת אף אזכור גם את הטעויות שעשיתי להצטער וללמוד מהם את הדברים שעלי לשנות.
רואה תופעה של אנשים אשר מבקשים סליחה מאחרים ואני מחלקת אותם לשתי קבוצות.
קבוצה ראשונה- אנשים שבאמת מבינים כי פגעו ומודעים לכך שיש כאלה שפשוט לא אמרו להם שנפגעו ולכן מבקשים את הסליחה ובאמת מצטערים למרות שלא התכוונו לפגוע.
קבוצה שניה- אנשים שאומרים רק כי נהוג או בשביל הרושם ולא מתכוונים ממש או מצטערים.
ראיתי את זה פה וגם בעבודה שלי היו כמה כולל המנהלת שלי.
מה חושבים אותם אנשים שאם יגידו כדי לצאת מיידי חובה או לרושם זה באמת יסלח להם?הרי כל מטרת הבקשה היא הכוונה והלמידה מהטעויות כדי להשתדל לא לחזור עליהם.
אנו צריכים כל השנה לעשות זאת אך ביום זה אנו יכולים לעצור את הריצות אחרי.... ולהתמקד בעצמנו ובאמת להתעמק בדברים.
אז מאחלת לכולנו לדעת לבדוק את עצמנו ובמקום לשפוט אחרים לבדוק תחילה את עצמנו,להכיר בדברים ללמוד ולשנות ולדעת לסלוח כי זו מעלה גדולה.
שיהיה גמר חתימה לכולם
לפני 16 שנים. 8 באוקטובר 2008 בשעה 11:41