היו אלה יומיים קשי עבורי למרות הסיום הטוב
תחושת האכזבה מעצמי ואת המאסטר היו כל כך קשים שהבכי לא הפסיק כמעט
היו לי הרבה שיחות עם המאסטר על מה שקרה וסיפרתי לו על הבלוג שכתבתי
ורצה שאמחוק אותו כי הוא לא מסכים עם מה שכתבתי בכלל.
התחננתי שלא כי כך הרגשתי וזה חלק מהמסע שלי לבסוף הסכים ורצה שאכתוב
בלוג תגובה אך התעקשתי שמספיק שאמר לי את הדברים ולא צריכה להוציא אותו לכלל.
אז דיברנו על התחושות וההבנות של שנינו והייתי צריכה עוד שעתיים להפנים את דבריו
ושוב דיברנו אך המשכנו הלאה בלי מרירויות או כעסים או אכזבות והכל חזר לנורמלי.
מזל שהמערכת כל כך חזקה ויצוקה מכל היסודות הכי נכונים שמסוגלים לעבור הכל יחד.
הכל בסדר ואפילו מצויין שוב והמון תודה על החיזוקים והדאגה
אז יהיה פיצוי אך גם העונש האכזרי יגיע סוף סוף
אז שוב תודה על הדאגה והחיזוקים
ולך במיוחד מאסטר אהוב ומדהים שלי שלוחות כל התודות ואהבתי
מהשפחה הגאה שלך
}{
לפני 16 שנים. 14 באוקטובר 2008 בשעה 14:39