בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

יומן המתאר את התפתחותי בעולם זה
וכעת במסע מנטאלי שמתחילה כדי להתחזק
ולהגיע למצב בו אוכל להיות שפחה טוטאלית
למאסטר האהוב והיקר שלי
לפני 16 שנים. 21 באוקטובר 2008 בשעה 22:06

אוףףףףףףףף שונאת כזה סוג של כאב
אך מי שואל אותי בכלל?
ואז נזכרת שזה נורא מצחיק כי סופגים המון כאב ונהנים
אך מדברים פחותים מקטרים כך למשל כשחתכתי קצת את האצבע
קיטרתי יותר מאשר אחרי סשן.
מישהו הזכיר פרופורציות ולא קיבל? כנראה אני לפחות בינתיים

Josephin​(לא בעסק) - את לא מאבדת פרופורציה.
יש כאב שגורם לעונג שיש בו הנאה .
ויש כאב שפשוט כואב ללא קשר לרמת הכאב או יכולת ספיגת הכאב שלנו :-)
}{
לפני 16 שנים
נמשכת{משויכת} - כן יודעת אך בכל זאת, אי אפשר להגיע למצב שאם לפחות לא נהנים ממנו לא לסבול או לקטר ממנו?

}{
לפני 16 שנים
Josephin​(לא בעסק) - לא, אי אפשר לא לסבול ובטח שלא לקטר , מה גם שלפעמים כיף לקטר :-)
לפני 16 שנים
נמשכת{משויכת} - ידעתי שיש בך את הפולניה :-)))
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י