סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרקטלים של זכרון

לפני 17 שנים. 21 ביולי 2007 בשעה 10:18

Kisses are just like pearls
They grow in deep dark places
And they only shine
When they lie on a woman neck

D D.Crow

לפני 17 שנים. 21 ביולי 2007 בשעה 9:36

היא אולי עולם אחר
כמו ילד משתכר
ממשב רוחה ביום של קיץ

היא אולי המנגינה
בתוך טירה שקופה
פורס ידיים אל תוכה ושר

חיוך שלא נגמר
עונג של מחר
מחשבות שהיו למציאות

היא אולי כזאת ילדה
בלי שטויות ודאגה
לא מחפש אצלה את האתמול

היא אולי חלום ירוק
קולה מדבש מתוק
למענה אטווה את הירח

חיוך שלא נגמר
עונג של מחר
מחשבות שהיו למציאות

היא אולי מין דמות מלאך
לזיכרונות ידה תשלח
את פניה אצייר על השמיים

היא אולי בזמן עבר
ילדה, אישה, מלאך
תמיד אותך אוהב

חיוך שלא נגמר
עונג של מחר
מחשבות שהיו למציאות

היא אולי עולם אחר
כמו ילד משתכר
ממשב רוחה ביום של קיץ

לפני 17 שנים. 20 ביולי 2007 בשעה 18:55

סלסה שלישית

בצפיפות של רחבת הריקודים
מתחת לנרות של הכוכבים

אני מרגיש את הגוף שלה
נוגע ביכולת שלי לצעוק

היא מציגה את האדום
של השמלה שלה

מעל במה של מפלצות
היא רוקדת בשבילי

סלסה שלישית

אני יכול למטה
אני יכול למעלה

היא זורקת את עצמה על הקהל
הידיים אוחזות קורעות את התמימות

אני מתקרבת אלי ערומה
בין כל המפלצות היא מנשקת

אני מתבונן בעיניי השיגעון שלה
ונסחף לתוכה בתוך הצפיפות

סלסה שלישית

לפני 17 שנים. 20 ביולי 2007 בשעה 18:38

ילדים של אנשי מערות

ילדים שקופים

אוספים את השברים
של פרח נוצה

מדחיקים את העבר
את מי שבחרו להיות

נותנים לידיים לגשש
את אלומות הקש בשדה

ילדים שקופים

שוכבים את הרחובות
בשביל רבע כוכב

נותנים לזרים
ללוש בבשר הענוג

בתוך תיבת קרטון
לומדים את הלילה

ילדים שקופים

קמים אל זריחה בחמש
אל הריק שעדיין קיים

מדדים ברחובות של שכחה
מזריקים את הילדות שנעלמה

ילדים שקופים

ילדים של אנשי מערות

לפני 17 שנים. 20 ביולי 2007 בשעה 10:28

יש לך ראש משלך
ומבט שיודע מה את רוצה

את ילדה משונה
בעולם של חוסר שליטה

גוף ופנים בצבע כחול
חליפה של בדידות
וכסף גדול

את הזמן את צועדת
בלי להביט לאחור
לא רוצה לשלם את החשבון

את כוכב
וזה בסדר
להיות כזאת
משונה

יש לך ראש משלך
ורצון להיות אחרת

את ילדה משונה
על גבול התשוקה

אוטו אדום עם גג פתוח
גלגלים עשויים מפח זהב
כובשת את העיר כמו סערה של רוח

על שפת הים מול השגרירות
את עושה עיניים ללובשי החליפות
מחכה לבליטה ומיד נעלמת

את כוכב
וזה בסדר
להיות כזאת
משונה

יש לך ראש משלך
ולב של פעם

את ילדה משונה
את כולם את סוחפת

רודפת אחרי הטרף
בשניים חשופות וציפורניים שלופות
לוקחת את מה שאת רק יכולה

לביאה של מרחבים
בלי גבולות ובלי קירות
חופשייה כמו שנולדת
מטורפת שפויה בעולם של מבוגרים

את כוכב
וזה בסדר
להיות כזאת
משונה

יש לך ראש משלך

לפני 17 שנים. 19 ביולי 2007 בשעה 18:07

מלכה שמחפשת ממלכה
לחלוק אותה עם מלך וינשוף

שכל יום יהיה בצבע אחר
והאוויר יזרום לאט ובמעגלים

שהטירה תגיע גבוה לשמיים
והירח ירדים את הלילה לישון

שאור זריחה יהיה כמו מנגינה
ואלפי מחשבות יגלשו מהתווים

מלכה שמחפשת ממלכה
לחלוק אותה עם מלך וינשוף

שהקסם ילמד אותה
והיא תוכל לעשות לבד

לטוות זהב מחוטים של תירס
ולקדש את ממלכת היער

ללכת עמוק אל האדמה
ולדלות פנינים של זיכרון

מלכה שמחפשת ממלכה
לחלוק אותה עם מלך וינשוף

שיגרום לה להתאהב כל בוקר מחדש
וכל נשיקה תשאיר טעם של תפוח

שהזמן לא יהיה קיים
והמקום יצוף מעל מרקם של תמימות

ששניים יהיו אחד

מלכה שמחפשת ממלכה
לחלוק אותה עם מלך וינשוף

לפני 17 שנים. 19 ביולי 2007 בשעה 17:39

אני עומד על ענן מצמר גפן
חייב לפגוש את שומר הגן

כשאני מביט מעבר עיניים שלך
אני יודע שאת המלאך שלי

אני יודע שצריך להקשיב לקול ההיגיון
אבל כשאני איתך אני שומע רק את מקצב הלב

אני לא פוחד להיות לבד בחושך
אבל רוצה לבכות אותך באור של צבע

אני אוהב את הדרך שבה את מלטפת את האוויר סביבך
ומעמיד פנים שאני יכול להעלים בחיוך שלך

חושב שאת יותר מלחישה חולפת
ורודף אחרי צל של ינשוף מבעד לגבולות של הים

נותן לנר לדעוך כי אני יודע
שאת הלהבה שלי אמצא בך

אני עומד על ענן מצמר גפן
פוגש את שומר הגן

שואל את המפתח וניכנס

לפני 17 שנים. 19 ביולי 2007 בשעה 17:36

ילדה עם נמשים פתחה לי את הדלת
בעיניים חומות שאלה את התשובה

שאי אפשר ללכת לאיבוד בים של אהבה
וביער חיים עצים שיכולים לדבר

ילדה עם נמשים חושבת
שאפשר לעוף דרך חלון פתוח

ושדובים יודעים לחבק
עם לא פוחדים מהם

אגדות יכולות להפוך למציאות
אבל צריך קודם ללמוד להקשיב ללב

ילדה עם נמשים יודעת שהיא מלכה
ואפילו שהיא לא מבקשת דבר
חומות של אבן ישתחוו לכבודה

ילדה עם נמשים
***************

לפני 17 שנים. 19 ביולי 2007 בשעה 12:38

מתוך מצוק
מתרומם לו גל

מתוך הגל
עולה דמותי

כחול הוא
צבע השתיקה
שהיא אני

מתוך דמותי
עולה השאלה

מתוך השאלה
עולה תפילה

כחול הוא
צבע הידיים
שהן כמו קצף

מתוך מילה
עולה קריעה

מתוך קריעה
עולה שלווה
שבאה לחיי

איתך

כחול הוא
צבע החיוך
שלך

כחול הוא את

לפני 17 שנים. 19 ביולי 2007 בשעה 10:58

בלילות שאחרי
המבול הסגול

ישבתי לבד
על מרבד
של קסמים

עוף לחשתי לו
הראה לי עולם

הראה לי יאור
ואת השדה
מאחורי האטלס

תן לי לחוש
אוויר של צליל
ורחש זיקית

שא אותי
קח אותי

למד אותי
לצוף בינות
לאצות הגמל

בינות לדיונות מדבר
למדני להכות בסלע
ולהשתחוות למים

עוף הראה לי עולם

את פריצת
הפרפר מהגולם

את אבני הנחל
השרות לעלמה

שא אותי

למרגלותיה

תן לי להביט
בעיניה היוקדות

לחוש את שפתיה
לשאת את כדה
מין הבאר

הראה לי את מיטתה

למדני אותה

גלה לי אותה

מרבד של קסמים

שא אותי אל העלמה