שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

-

לפני 6 שנים. 11 ביולי 2018 בשעה 5:11

המלכה שלי.

המושלמת שלי. האהבה שלי. כמה שאני מכורה לריח שלה, הריח המיוחד הזה שיש רק לה. משתוקקת להסניף אותה כמו משוגעת. כמה שאני מתגעגעת למכות שלה. המגע הזה שלה שיודע להכאיב אבל גם ללטף. ולנשק. וללקק. אינטימיות ללא גבולות. מכורה למגע הסרגל הקר שלך שמשאיר את עקבותיו הסימטריים על התחת האדום שלי. הציפורניים השורטות, השיניים שמושכות אותי כשאני מנשק אותה. החדירות שלה, כשהיא חודרת אליי אני מרגישה כ״כ שלמה עם עצמי, כ״כ נשית, כ״כ זנותית, מרגישה כמו חור. או כמה חורים. זה מה שאני עבורה. ואני מאוהבת בתחושה. מתה שהיא תפתח אותי מכל כיוון. תחדור לגרון שלי. עמוק. עד שאני יקיא על עצמי. בעוד הזיין שלה עדיין מזיין לי את הגרון ללא רחמים. אני נחנקת. מקיאה שוב. ואז מזילה דמעה. את מלקקת אותה ולוחשת באזני ״אני גאה בך אנה-בל שלי״.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י