לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 18 ביוני 2009 בשעה 11:50

טלפונאית: תודה שהתקשרת לפיצה האט. אתה מעוניין שארשום את הזמנתך?

לקוח: "הלו, אפשר להזמין..."

טלפונאית: "אפשר לקבל בבקשה את מספר הכרטיס הרב-תכליתי שלך?"

לקוח: "הממ... רק שניה... המספר הוא 6102099998-95-59610."

טלפונאית: "תודה... אתה... מר רוזנשטיין ואתה מתקשר מרעננה, הרצל 101, מספר הטלפון שלך הוא 09-955555, המספר בעבודה הוא 03-899999, והסלולרי הוא 067-544444. האם אתה מעוניין שהמשלוח יהיה לרעננה, הרצל 101 ?"

לקוח: "כן... איך יש לך את כל מספרי הטלפון שלי?"

טלפונאית: "אנחנו מחוברים למערכת המחשב, אדוני."

לקוח: "אפשר להזמין בבקשה פיצת מאכלי ים..."

טלפונאית: "זה לא יהיה רעיון טוב, אדוני."

לקוח: "למה?"

טלפונאית: "לפי הרישומים הרפואיים שלך, יש לך לחץ דם גבוה וגם רמת כולסטרול גבוהה, אדוני ."

לקוח: "מה?... אז על מה את ממליצה אם כך?"

טלפונאית: "תנסה פיצת פולי סויה דלת שומן. אתה תאהב אותה."

לקוח: "על סמך מה את אומרת את זה?"

טלפונאית: "בשבוע שעבר שאלת בספריה הציבורית ספר ששמו 'תבשילים מפולי סויה '."

לקוח : "בסדר... אני מוותר... תרשמי בבקשה 3 פיצות משפחתיות כאלה . כמה זה יעלה לי ?"

טלפונאית: "זה בהחלט יספיק למשפחתך בת 10 הנפשות, הסכום הוא 123 ש"ח ."

לקוח: "אפשר לשלם בכרטיס אשראי?"

טלפונאית: "אני מצטערת אבל אתה חייב לשלם במזומן, אדוני. כרטיס האשראי שלך חרג מהתקרה ואתה חייב לבנק 9875.35 ש"ח מאז אוקטובר שנה שעברה... וזה עוד לא כולל את התשלום האחרון של המשכנתא על הבית שלך

לקוח: "אני מניח שאני צריך לקפוץ לכספומט ולמשוך קצת מזומנים לפני שהשליח יגיע ."

טלפונאית: "אתה לא תוכל לעשות את זה, אדוני. לפי הרישומים הגעת לתקרת המשיכה היומית ."

לקוח: "לא חשוב... רק תשלחי בבקשה את הפיצות, אני כבר אדאג לכסף מזומן. מתי יגיע המשלוח ?"

טלפונאית : "בערך 45 דקות, אדוני, אבל אם אתה לא מעוניין לחכות אתה יכול לבוא לקחת בעצמך עם האופנוע ..."

לקוח: "מה... לכל השדים ..."

טלפונאית: "לפי מה שרשום במחשב יש לך הארלי... מספר רישוי 23-374-09..."

לקוח: "כסססמממ..."

טלפונאית: "עדיף שלא תנבל את הפה, אדוני. תזכור שב - 15.6.84 הורשעת על ניבול פה לשוטר במילוי תפקידו ..."

לקוח: (חסר מילים)

טלפונאית: "עוד משהו אדוני?"

לקוח: "לא... זה הכל, דרך אגב... אני מקבל 3 בקבוקים של פפסי כפי שהובטח בפרסומת ?"

טלפונאית: "עקרונית כן, אבל בהתייחס לרישומים שלך המראים על נטייה לסכרת ..."




לפני 15 שנים. 18 ביוני 2009 בשעה 7:03

בוקר טוב
ידיעה בחדשות:
עובר בן 25 שבועות נמצא בתוך סדיני הכביסה של בי"ח " אסף הרופא".
העובר עבר כביסה וייבוש וכמובן נקבע מותו!
בית החולים מתנער מאחריות.
כל אחד מאשים את השני.
עוד ידיעה של שתי דקות, אייטם תיקשורתי ו... זהו ממשיכים הלאה.
הכל בסדר, לא קרה כלום, כולה עובר שעבר כביסה...
------
איבדתי בת לפני עשור שנים,
לפני כשנה בערך, ילדתי תינוק מת אחרי 9 חודשי הריון...
אני לא מעכלת מקרה שכזה.
אבל יש לי הרגשה שבחיים הטעונים שלנו בארץ ונוכח הלכי השילטון, כבר שום דבר לא חשוב.
הפכנו לחיות?

לפני 15 שנים. 17 ביוני 2009 בשעה 14:20

אני אחרי 3 שעות של שיכרון חושים:
פורקתי
התפרקתי
נפרקתי
בכיתי
צחקתי
התרגשתי
עליתי
ירדתי
כאבתי
ועוד כאבתי
ועוד כאבתי
התגמדתי
התמסרתי
צרחתי
גנחתי
התמודדתי
נעטפתי
חובקתי
נושקתי
ובעיקר אהבתי אוהבת ואוהב אותך אדוני
תודה על זמן קסום
מרגישה שהייתי בחלום
הולכת לישון ולחזור לעצמי.

לפני 15 שנים. 17 ביוני 2009 בשעה 6:23

בוקר טוב
בתחילת דרכי באתר הייתי חצי שנה- אפורה.
חבר מקסים מקסים בכינוי "דוקטורינה" לא הסכים להשאיר אותי ככה בצד
ופתאום
בהפתעה מחלטת עשה לי מנוי
מאותו רגע נהנתי והתמכרתי.
ישר הארכתי זאת לשנה.
נחמד לראות מנגינה זהובה כזו כשבראש העמוד מתנוססים כל אנשי הקשר שלי.
מזה עשה ימים מתנוססת אצלי הודעה שהמנוי עומד להסתיים
לחדש?
להוציא עוד קצת כסף על זה?
או לשוב להיות אפורה?
היום ראיתי שנשאר יום אחד למנוי
נלחצתי וישר חידשתי
לא אוהבת להיות אפורה
צריכה תמיד את הניצוץ במרכז העיניינים
והזהוב עוזר לזה.
חוץ מזה עוברת עלי כזו תקופה יפה של למידה עם אדוני
אז איך אפשר בכלל להיות אפורים?
הלואי שגם אדוני יסכים להיות זהוב
אבל אני אוהבת אותו בכל צבע שיבחר.
:))
יום מלא רגעים נפלאים לכולם.

לפני 15 שנים. 16 ביוני 2009 בשעה 9:59

-אדוני אני מבקשת....
כן אני יודעת שאתה קובע שאתה מחליט!
ביקשתי וביצעתי בדיוק כמו שרצית ואני שמחה שאתה אוהב את זה....
גם אני מבקשת...
תבין אני מרגישה לא טוב עם מה שקורה,
אדוני זה מפריע לי שזה נשאר ככה.
בבקשה תשנה....
--------------------------------------
הוא מכנה אותי חוצפנית, לא מבין איך אני מעיזה לבקש.
שואל אותי בקולו הקר מה קרה לי היום ומה פתאום אני כזו?
הדמעות זולגות
אני בוכה....
----------------------------------------
- אדוני בבקשה תבין אני לא באה להחליט בשבילך חלילה אני מבינה שאין זה ראוי
אבל יש פה נקודה שמפריע לי בקשר אליך.
אני מבקשת שתשנה זאת רק כי זה גורם לי המון כאב פנימי, שזה נשאר כך.
אני לא מדברת מתוך התרסה אני מעלה כאב פנימי שלי
לאאאאא אני לא רוצה להתחצף
-------------------------------------------------------
שתיקה
דמעות
באישורו הולכת להביא טישו
משתוקקת לחיבוק למילה חמה
הוא קר, קשוח, לא מוותר....
לא יכולה יותר
מרגישה שתכף טובעת
הנה הנה מגיע המשבר
אני רוצה לברוח משם
לא להרגיש את קרירותו
למה הוא עושה לי את זה?
אני יודעת שהוא לא באמת כזה.
ואולי הוא כן כזה? אולי לא הכרתי אותו כך?
לברוח?
להשאר?
להמשיך להתמודד?
שעה וחצי עברה
טובעת ביסוריי
מחפשת קרש הצלה
לא אצלו
הוא קר ודורש
הוא כועס
דמעות ניגרות
בכי שקט, מתוסכלת, מבולבלת, מתייסרת, אין לי כוחות יותר.
שקט מתוח
חודר אלי כמו סכין
נו שיגיד משהו....
הוא קורא לי
אני בוכה ולא שמה לב
קורא לי שוב
----------------------------------------
"היית שם?", הוא שואל
- "אדוני אני לא צריכה ללכת לשם אני מכירה את המקום בע"פ"
- חוצפנית אחת אמרתי לך לכי לשם אז לכי מיד......
---------------------------------------------------------
משפילה את עצמי מבושה
הולכת
מסתכלת, קוראת
מוחא דמעה, קוראת שוב
הוא תיקן את מה שביקשתי
הוא שינה
אני יודעת הוא עשה זאת בשבילי.
------------------------------------
תודה אדוני.... נשיקה
-----------------------------
הוא נשאר קר
אין חיבוק אין נשיקה
----------------------------------
נרגעת?
אני לא יודעת אדוני אני נסערת מידי
את יודעת שלא הגיע לך הלילה שום מגע ממני
לא היית בסדר והייתי חייב להעמידך על מקומך.
את צריכה ללמוד לסמוך עלי
להבין שאני איתך
את יקרה לי ולא אעשה שום דבר שיפגע בך
זה לא היה במקום כל צורת הדיבור שלך
ואמרתי לך כמה פעמים להקשיב עד הסוף ולא להתפרץ לדברי.
-----------------------------------------
מקשיבה
שוב דמעות.....
הוא צודק
אבל הפעם, כן היה לי חשוב שיבין אותי
-----------------------------------------------
את רוצה להגיד משהו?
לא אדוני נגמרו לי המילים
זה לא מתאים לך שפתאום אין לך מה להגיד.
את עוד בוכה?
לא אדוני
נראה לך שתשני הלילה?
אתה מכיר אותי אתה יודע שאלך למיטה כי אתה רוצה אבל לא אוכל לישון אני מידי נסערת.
אני לא שולח אותך למיטה לפני נשיקה וחיוך
נשיקה גדולה בשבילך אדוני , זה קל אני כל כך רוצה לנשק אותך
אבל הסערות שבי מסתירות את החיוך.
נו אני לא מוותר תחייכי
----------------------------------
בדקות הקרובות הוא עובר לכתוב באירוניה
ככה כמו שרק הוא יודע להביא המון הומור לשיחה
אני משתפת פעולה אבל
לא מסוגלת לצחוק
הכל בפנים חונק.
-----------------------------------------
נו תחייכי כבר אני מבקש חיוך
אדוני אתה יודע שאם אתה מבקש אני מחייכת אבל זה חיוך מאולץ.
טוב לילה טוב מתוקה שלי
את יודעת שאני אוהב אותך
לילה טוב אדוני
---------------------------------------------
הבוקר שאחרי
כמה חילופי מיסרונים של בוקר, ביננו
שיחה טלפון ארוכה עם אדוני
רגועה
מלאת תובנות והסברים
הוא מקשיב
שנינו מבינים שהמשבר רק הרים אותנו יותר.
כמה טוב שוב להרגיש את האדון החם שלי
מלא הרגש
מרעיף האהבה
הקפדן הדורש והעוטף אותי אליו בדרכו המיוחדת והקסומה.
רגע אחרי השיחה
אני שולחת לו מיסרון
אדוני כמה שהיה לי רע אמש, ככה טוב לי עכשיו
בא לי למלא אותך בנשיקות.
תודה
---------------------------------------------
שעת צהרים
אני בעבודה
אילו רק היו יודעים מה האושר הזה שקפץ עלי פתאום
איוו הקלה
איזה שיחרור
אני מאושרת
אתם שומעים?
מאושרת
לפני דקה הזמנתי אוכל סיני לכל המדריכים.
ככה בא לי
אני מאושרת.....!

לפני 15 שנים. 15 ביוני 2009 בשעה 20:11

בין טיפות הבדולח

הסתתרתי ונמתי לי,

בשנת היופי הנצחי.

ואתה

רק עיניך

יכלו להבחין בניצוץ המרוחק

כי השתקפתי דרכם

באלף הגוונים

כשקרני האור ריצדו על פניי.

ביקשתי אור עיניך

בין הטיפות

כשאותך שמעתי.

קול קורא במדבר,

לעברך הלכתי

סהרורית

כמוכת הירח

אליך

אדוני

לפני 15 שנים. 15 ביוני 2009 בשעה 10:12

חשבתי שכשיהיה לי אדון יפסקו ההודעות האדומות
מסתבר שכל פעם ההודעות האלו הופכות יותר ויותר מוזרות.
הבוקר אחת כזו גילגלה אותי לגמרי:
"היי, מצטער על ההפרעה אבל היית מוכנה להפליץ עליי ולקבל 3000 ש"ח? אם את רצינית, המסנג'ר שלי:........"
קודם כל תודה לזה שגרם לי לצחוק דוקא ביום שהיה קצת מתוח בשבילי ( תקראו בפוסט הקודם).
יודעים מה-
דוקא בא לי לענות לו
בא לי לכתוב לו משהו מקורי
יש רעיונות ואם אפשר משהו מקורי וחד
<:-)))))

לפני 15 שנים. 15 ביוני 2009 בשעה 7:08

אמש קרוב לחצות הלילה
גלשתי בקהילה שלי
הייתי גם פה
כתבתי הקלדתי העסקתי את עצמי
הכל בהמתנה לאדוני שיתחבר
הוא מגיע בשעות הקטנות של הלילה
אני מחכה בשקיקה
לא מוותרת על שיחות הלילה איתו
לומדת המון
מקשיבה
מיישמת
נמסה למולו
מלאה תשוקה בשבילו
והכי הכי זוכה לשינה מענגת ומתוקה
הכל - בזכותו!
חצות ועוד קצת
פתאום ........שחור בעיניים
מרקע המחשב השחיר לגמרי
ואווו
מה קרה?
באג מחשבי?
וירוס?
קונספירציה טכנולוגית נגדינו..
ניסיתי לעשות איתחול
לדפוק על המחשב
לדבר אליו
ללטף אותו
התחננתי....
הזמן עובר
אני מחוברת לאתר ולא רואה כלום!
ידעתי שאדוני בטח הגיע קורא לי
ממתין....
לא מבין איזו חוצפה מצידי להיות מחוברת ולא לענות לו?
עוד זמן מה ליד המחשב
התייאשתי
סגרתי הכל
שנת לילה עם הרבה ייאוש.
5 בבוקר
אני מטלטלת את החצי השני שלי, שהוא האקר מחשבים רציני
"יש בעיה במחשב, זה בטח וירוס, הוא יהרוס לנו את המערכת האלחוטית,
קום תראה מה קורה..."
אין סיכוי לראות את הגבר שלי פוקח עיניים בשעה שכזו
בדרך כלל הוא מתהפך לצד שני מפטיר אזו מילה שאני נודניקית מצוויה וחוזר לנחירותיו
אבל
כשמדובר ב- בייבי שלו, במחשב!
זה כבר סיפור אחר!
תוך שניות הוא זינק מהמיטה
עירני לגמרי כאילו אמצע היום.
לא שירותים לא כלום
ישר למחשב
שתי דקות של בדיקה
מבטיחה לכם שתי דקות וזהו
וזה מתחיל...
" יא דיסלקטית מחשבים שכמוך, את לא רואה שהחוט של המרקע נותק?
לא יכולת לסדר זאת לבד?
בשביל חוט הערת אותי בשעה כזו......"
נאמרו עוד כמה מילים על " ידיעותי יהמופלגות בעולם המחשבים"
( טוב נו גם אני מודה בזאת)
והוא כבר במיטה מנצל את השעה שנשארה לו לישון.
זהו, העיקר שהכל בסדר.
עוד לפני הקפה שלחתי לאדוני מיסרון ארוך
מקוה שכעסו יהפוך להבנה
מקווה....
יום שיעבור עם הרבה מתח
איך אפשר לתפקד?
כמה טוב שיש פון
רוצה לשמוע את קולו
לדעת שהוא הבין
להרגע...
יום נפלא לכולם.

לפני 15 שנים. 14 ביוני 2009 בשעה 19:29

בחור חוזר לביתו ורואה את סבו הזקן יושב על המרפסת כשחצי גופו התחתון עירום.

"סבא אתה תתקרר ככה, קר מאוד בחוץ" אמר הנכד לסבו "מה פתאום אתה יושב פה ככה?!".

הסבא מסתכל לאטו בנכדו ואומר:

" לאמיתו של דבר הרעיון הוא של סבתא.

בשבוע שעבר ישבתי פה בלי חולצה והתקשה לי הצוואר"
*-- Signature *
*********************************************
*** ואם עוד לא קראתם מה עובר עלי בימים האחרונים
כל הפרטים כאן למטה V

לפני 15 שנים. 14 ביוני 2009 בשעה 17:03

כבר 3 פעמים פישלתי ולא ביצעתי את המשימות בדיוק כמו שהאדון ביקש.
הוא לא מתפשר לא מוותר
דורש ביצוע חוזר ומדויק!
אני משחזרת את הוראותיו מבצעת שוב ומקוה, כל כך מקוה שאזכה לנשיקת אישורו.
אנחנו מדברים
אני מתלהבת כדרכי....
פתאום האדון קוטע את רצף דיבורי, מעמיד כללים
ומרגע זה נעלמה מנגינה האסרטיבית והפטפטנית
אני מדברת רק בדרך שהוא מרשה
לאט לאט הוא נוטע בי את טון הדיבור הביישני השקט, העצור משהו.
אני מוצאת את עצמי משננת שוב ושוב את הוראותיו, צריך לזכור הכל
אסור לטעות, האדון יכעס.
אני משננת?
אפילו למבחני ההסמכה והתואר לא שיננתי כך!
והלב
הלב שהיה מלא בפנטזיות חמות ומטורפות
מוצא את עצמו מתמלא בפרפרי תשוקה
אני רוצה
אני מחכה לו
חמה
נוטפת
מחביאה בנבכי התיק זוג להחלפה - שתמיד מוצא לו שימוש.
משהו עובר עלי
משהו חזק וטוב
פתאום אני לא בטוחה מי אני בכלל?
ואולי זה לא כל כך חשוב!