לא רוצה

היום הזה היה מעצבן... הוא התחיל בכלל מהלילה שהיה לי קשה בטירוף להרדם.
ואז הגיע הבוקר קמתי הייתי נעולה בבית גבירתי יצאה והשאירה לי רשימה של עשה ואל תעשה...
הדחתי כלים, עשיתי מקלחת... והייתי צריכה לכתוב בבלוג... אבל לא רציתי , גבירתי חזרה מהעבודה ידעה שכמובן את הבלוג לא כתבתי, עניתי בחוצפה שאין לי מה לכתוב וזכיתי לקשה שבעונשים... במשך כל היום גבירתי (חוץ מענייני אוכל) לא אמרה מילה והתעלמה ממני...
בתחילה לא היה איכפת לי זמן לישון, סתלבט מחשב.... ואז רציתי ממנה יחס , היא לא דיברה...
לא כתבתי ... לא היה לי מה לכתוב כל מה שהיה והיה רציתי בעיקר לשכוח... לא היה לי מה או (שכן והרבה) , ישבתי ליד גבירתי שניסיתי לפנות אליה היא אמרה לי "למה את קוראת לי גבירתי שכשאני דורשת ממך משהו את לא מבצעת אותו... אוף זה עיצבן אותי !
הלכתי לחדר לכתוב פוסט... נילחמתי בעצמי כדי לשחזר את אתמול רציתי ולא רציתי אני לא מדברת ל דברים בדרך כלל ובטח שלא בפרק זמן קצר כל כך...
כתבתי את הפוסט ואחרי שהייתי בחדר ושלחתי לגבירתי הודעות לחדר הסמוך... אגיע הזמן למקלחת , סיבנתי את גבירתי במבוכה... גבירתי רצתה שאגע בה אבל רק נעשה מביך יותר... נכון לגבירתי יש גוף מדהים אבל... היה לי קשה לסבן את גבירתי גם כשזה היה בחושך וטוב שהיה וחסך ממני הרבה מבוכה מלהסתכל עליה כך.
גבירתי יצאה מהמקלחת הודתה לי להוריד מכנסים ולהתכונן להרגיש את החגורה.... התחננתי בפניה אבל היא הייתה בשלה "רצית את זה שפחה לא?" עניתי לא בפחד... לא רציתי להרגיש את החגורה הזו... חגורה כזו זה לא סתם הצלפות משוט ... זה חגורה חגורה...
נשענתי על המיטה קיבלתי את הראשונה והשתדלתי לחשוב על דברים אחרים בשניה כבר התחלתי לצרוח מכאבים ולהתפתל אבל גבירתי הייתה נחושה בדעתה להמשיך לא עזרו לי שום בכיות... גבירתי המשיכה ואני ניסיתי לספור... ברחתי מהחגורה טיפסתי במעלה המיטה וגבירתי אמרה לי לשכב ולא לזוז ניסיתי אבל זה כאב, כל הצלפה קרעה אותי מחוץ אבל בעיקר מבפנים, רציתי לצרוח, ויצאה י זעקה חנוקה, התחננתי שתפסיק והיא המשיכה, הוא תפס לי אתה רגליים והיא הצליפה... בכיתי זהו כאן השתחררו הדמעות , קברתי את ראשי בשמיכה והורדתי אותן.
גבירתי ליטפה אותי שארגע אבל זה לא עזר... היא אמרה לי לרדת מהמיטה לריצפה על 4 ירדתי הייתי מושפלת ערומה וכואבת אבל לא רציתי להרגיז את גבירתי (בטח לא כשהיא מוכנה עם החגורה ביד) כבר למדתי את הלקח... אני לא אבחן אותה יותר, לא אבדוק כמה רעה היא מסוגלת להיות, כמה היא מסוגלת להכאיב לי, כמה להעניש...
נישקתי לה את הרגליים וביקשתי סליחה, על זה שלא ניקיתי את הכיור כמו שצריך, על הבלוג, על זה שלא אמרתי תודה כמו שצריך אתמול אחרי שגמרתי...
גבירתי לקחה אותי לחדר השינה בהתחלה ראיתי איך הוא מלקק לגבירתי ואז גבירתי אישרה לי לבוא ולטעום אותה גם , לקקתי לגבירתי ונתתי לה לגמור 4 פעמים ברציפות , ואז הוא התחיל לזיין את גבירתי , זיין אותה והיא גמרה עוד 5 פעמים בערך... הזין שלו עמד בטירוף ווהוא זיין אותה בלי לגמור... הוא קרע אותה והיה לה טוב... רציתי גם אבל ידעתי שלא מגיע לי,קינאתי בגבירתי שוכבת שם ומקבלת קינאתי בו שהוא זוכה לזיין אותה.
ואני רטובה וחרמנית נישלחתי לישון...

המשך יבוא מחר

התחלתי את הבוקר על רגל שמאל , הכל שיגע אותי , ההורים העולם... רק רציתי לברוח, גבירתי לא הייתה מחוברת במסנגר ולא ידעתי האם באמת להגיע או לא...
באיזה שלה החלטתי שהכי טוב יהיה פשוט לקום וללכת בלי לחשוב... תקראו לה איך שתרצו... תגידו שזה בעיה ... פשוט לא רוצה לשוב על דברים, הראש מעלה רעיון, לפני שאני אתחיל עם כל השיקולים מתאים לא מתאים , איפה אני, מה אני מרגישה, בשביל מה אני צריכה את זה , פשוט קמתי פרצתי את התיק הוצאתי דברים מיותרים עוד כמה כלי רחצה למיניהם ויאללה לדרך...
להורים אמרתי שאני נוסעת לחופשה לכמה ימים להירגע ופשוט יצאתי. לקחתי את הרכבת הראשונה שמצאתי (שגם זה היה בגדר של משימה) כמה רכבות נתקעו על הפסים וחסמו את תנועת הרכבות הסדירה...
נסעתי ברכבת ונכון היה לי זמן לחשוב אבל כל פעם שעלה איזה רגש דיכאתי אותו במיידיות כמו שהוא עלה כך נעלם, אפילו רגשות טיבעים וברורים לא היו רצויים אצלי, לא רציתי שמשהו ימנע ממני להגיע.
כשחושבים על זה בצורה רציונאלית הרי מה לי ולשטויות האלה עכשיו באמצע החיים ומצד שאני רציתי את זה הרי כל כך חיכיתי לזה חשבתי על זה...
הרכבת הגיע ואז מונית השירות , חייל נחמד הראה לי את המונית שעליה עליתי במונית הסתכלתי על הנוף, על מחשבה על פחד התרגשות וכו' דוכא במיידיות בלי הרבה היסוסים... בפתח העיר עם שאלות הנהג הבנתי שאני לא אוהבת לסוע למקומות שאני לא יודעת מה היעד הסופי שלי...
אפילו העדפתי להסתכל בכל שלט ולרכז את מיטב המוח בשאלות "כמה כיכרות יש כאן לעזאזל" , "איזה מדשאות" הגעתי ליעד הרצוי ואז כבר הבנתי... טוב אני כאן אין ממש ברירה... כל שניה הפכה לנצח רציתי שהיא כבר תבוא לקחת אותי שלא יהיה לי זמן לחשוב ...
היא הגיעה יפה כמו שראיתי במסנגר הדרך הייתה לא ממש ארוכה מדי... לא רציתי לחשוב יותר מידי.
שמתי את הדברים ומבחינתי נכנסתי לראש צבאי... לא חושב לא מרגיש חייל...
היא אמרה לי להתפשט ולהישאר בחזיה ותחתונים בלבד התפשטתי , כוסו לי העיניים, אני זוכרת שאז בדיוק התחילה התרגשות ומיד דיכאתי אותה היא קשרה אותי עמדתי בפינה קשורה והתחלתי לספר לעצמי דברים כדי לא לחשוב...
הוא הגיע, לרגע נבהלתי, נוכחות של גבר תמיד הייתה לא נעימה בחיים שלי, אבל לא רציתי לחשוב על זה... פשוט החלטתי לעשוות הכל על אוטומט ולנסות להוציא מזה את המקסימום... הוא ניגש אליי והיה נחמד שאל לשלומי ואם אני רואה אותו... עניתי לו ולא הרגשתי איום ממנו. זו הייתה התחלה טובה.
גבירתי שיחררה אותי וישבנו בסלון, היה שם סרט כחול שגרם לי למבוכה אדירה, תמיד הייתי נגד, "אלא זונות שלא נהנות" , "נשים שהכריחו אותן" , "גברים שנטלו ויאגרה לפני הסרט" בקיצור לראות את הסרט הזה היה חוויה פשוט לא ברורה מבחינתי... למה לראות כאלה דברים... זה סתם מביך וטיפשי להסתכל על אנשים מהצד ולראות מה הם עושים... בשביל מה? והגניחות האלה??? לעזאזל... כמה פעמיים הם בטח צילמו את אותה סצנה אתה באמת רוצים להגיד לי שהיא נהנתה מכל הפעמים האלה??? בעיניי ממש לא !
אני לא יודעת למה ואיך וממה אבל הייתי רטובה... אולי מהשאלות אולי מהסיטואציה... פשוט הייתי...
הוא קרא לי לשבת לידו וישבתי , הוא נישק אותי, אני לא יודעת אם באמת נהניתי אבל הכל היה מחרמן והחלטתי לזרום... לתת לעצמי להנות ולנסות להוציא מזה את המקסימום.
הוא היה עדין וזה היה טוב , נורא דואג כל הזמן שאל שזה בסדר, שאני מרגישה בנוח איתו, עניתי שכן...
גבירתי הגיעה ושמה לי אטבים על הפיטמות כאב לי וניסיתי לא לחשוב כל מחשבה הייתה מגרה ומחרמנת יותר ויותר... הכאב היה מעצבן אבל ניסיתי לא לחשוב עליו... הוא נגע בי תוך כדי והכאב הפך לנעים החרמנות הלכה וגדלה , כבר לא היה איכפת לי איך ומה פשוט רציתי ...
המגע שלו השכיח הכל, זה היה טוב, אני זוכרת שבתחילה זה בלבל אותי אבל לא רציתי לחשוב על זה, החלטתי לחיות את הרגע במיוחד את הרגע הזה.
רציתי שהוא יזיין אותי... התחלתי למצוץ לו והוא החדיר לי אצבעות, אני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה שלא התייבשתי מיד כשגבר נגע בי... זה היה מוזר.
לא ביקשתי מגבירתי רשות למצוץ לו והיא הענישה אותי היא לקחה אותי לחדר נישענתי על המיטה וספרתי את הספנקים שחטפתי ממנה... ה 20 האלה הספיקו לחרמן אותי בלי גבול... והליטוף שלה אחר כך... גרם לי להבין שהיא שם...
אני וגבירתי צפינו בכוכב נולד ואז הלכתי לשכב לידו... נהלנו שיחה על ענייני הבורסה עד שגבירתי הגיעה ואמרה שלא באתי לשכב לנוח, אני זוכרת שעלתה בי חרמנות מסויימת מהמחשבה שאני זונה... רציתי להיות זונה, זונה אמיתית...
תמיד ביקשתי את זה מגבירתי להפוך אותי לכזו, מצצתי לו כמו שגבירתי אמרה לי , הזין שלו גדל וגדל ורציתי אותו בפנים, גבירתי החדירה לי ויברטור והחרמנות הלכה והשתלטה לי על הגוף התחלתי לזוז כמו זונה מיוחמת על הויברטור ... גבירתי אמרה לי לגמור והזדיינתי עם הויברטור בטירוף תוך כדי מצצתי, אני מבטיחה לכם שזה הדבר האחרון שחשבתי אני אעשה "אמצוץ" אני????
זיין של גבר היה כמעט הדבר שלא הבנתי למה הוא קיים ועכשיו רציתי אותו, רציתי למצוץ רציתי שיזיינו אותי , רציתי הכל... הייתי חרמנית ותוך כדי שגבירתי מזיינת אותי עם הויברטור הוא הכניס לי את הזיין לפה ומצצתי לו... הוא חנק אותי עם הזין ... הרגשתי לרגעים את ההשפלה שרציתי בה אבל גם פחדתי לחשוב על זה, פחדתי להרגיש הייתי חרמנית והתחלתי לגנוח בהתחלה חלש ואז חזק יותר... עד שגמרתי ואז גבירתי שלחה אותי לישון במיטה שלי... הרגשתי כלבה שחוזרת למלונה שלה... אבל לא רציתי לחשוב על כלום נהנתי להיות זונה... זו הייתה הרגשה אדירה...
מממ... אני מקווה שזה מספיק טוב – בכל זאת זו הפעם הראשונה שאני מנסה לכתוב...

אז מה היה אתמול???

ישבתי לראות סרט כחול לראשונה והיה מביך בטירוף... הרגשתי טוב עשיתי דברים שלא הכרתי שלא האמנתי שאעשה אותם,
אבל אני גם לא ממש מאמינה שאני יושבת וכותבת את הדבר הטיפשי הזה... ולא ממש איכפת לי כמה עונשים אקבל על זה ... תקראו לי סוררת או לא מחונכת אבל... אני לא כותבת על מה הרגשתי אתמול הרגשתי טוב... הרגשי שהשפלה שצריך, ליטוף שצריך, קרעו אותי כמו שצריך אתמול וזה רק ההתחלה... ולמה אני צריכה לדבר על זה לעזאזל????

יאללה... לילה טוב