זכות הציבור לא לדעת.

בלי להחזיק ידיים הולכים לאיבוד פעמיים

פעם יודעים-

ופעם לא

כמו הפעם ההיא שהיינו בשוק

ואני הייתי בת שלוש ואתה היית הכי גבוה בעולם

אז הסתכלתי לרצפה ומצאתי את הנעליים שלך

וחבקתי איש שלא היה אבא שלי-

או הפעם ההיא שלא נכנסתי אלייך לחדר

להגיד בוקר טוב

ושהכל יהיה בסדר.

בערב כבר היית מת

ואני בת ארבעים ושלוש 

ואין לי את מי לחבק