לפעמים תוקף אותי מין ייאוש כזה
בגלל ששוב מערכת יחסים כושלות שהספיקה להיגמר לפני שהתחילה
בגלל ששוב קראתי על פרידה כואבת,של זוגיות שנמשכה פחות משבועיים
בגלל חוסר האמונה שלי לפעמים בקשר בדסמי אמיתי
אנשים פה מחליפים בני זוג פה כאילו הם סוג של גרביים משומשים
אני לא מבינה לגמרי ממה זה נובע...
יש דברים שכנראה אני לא אצליח לתפוס ולהבין
נכון שיש כאן,ובכול מקום אחר,אנשים שנפגעו
ואני מבינה שלתקופה מסוימת,שנה,שנתיים שלוש לא ירצו זוגיות
אבל בין זה לבין אף פעם ובכלל לא.
רוב הבנות סביבי כבר נשואות,בדרך,עם ילד
אולי זה מוקדם מדי,אבל האם להיות רווקה בגיל 30 +
זה לא מאוחר מדי?
אני יודעת שאם כבר אני מעדיפה להיות נשואה עכשיו,
מעדיפה את הילדים למרות שמוקדם לי מדי,
אני לא יוכל לשרוד לבד כול כך הרבה
אני כותבת את זה ומקנא בהן
מקנא שהן מצאו את האחד שלהן
מקנא שלמרות שזה לא הקשר הכי מושלם
זה מה שהן חיפשו ורצו-והן כבר לא צריכות לחפש
לא צריכות להכיר יותר,
הן כבר מצאו
היתי שמחה להתחלף איתן בחלק הזה...
לפני 13 שנים. 14 בנובמבר 2011 בשעה 19:50