סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

איפה אני ואיפה שס''ק

עוד בלוג. כי אני יכול.

(חלק מהדברים השתנו מאז כתיבתם, אבל מילה היא כידוע, לא ציפור.)
לפני 14 שנים. 5 באוקטובר 2010 בשעה 17:36

באקראיות
אנשי הכלוב מזדווגים
ואז נפרדים

לא תודה - הדבר הטוב באקראיות,
מלבד העניין האבולוציוני שהיא מקשה על אויבים לחזות את התנהגות הפרט,
הוא שהיא לא מאפשרת לפתח תקוות-שווא. כשמרפים מתבניות סדורות ולא מנסים לפענח חוקיות, אפשר באמת להנות מהדברים עצמם ולא מההבטחה למה ש(לא)יגיע אח"כ.

וגם-
הו, שלום.
לפני 14 שנים
Bloody - אני לא יודע על מה את מדברת. תקוות שווא זה כיף.
לפני 14 שנים
creamy - תקוות שוא זה כיף וכואב וממכר ולא נגמר..
אבל גיליתי שאני נהנית יותר כשאין מחשבות על מחר.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י