תחושת הויניל והעור על הגוף מבטאת, דרך הלבוש והאביזרים, רצון במשחק ובשותפים למשחק. היא מאפשרת לעטות על עורך דמויות שונות שעה שהיישות הפיזי שלך אינה משתנה, לחיות את הרגע עם דמות שונה שאינך מכיר, אותה אתה מציב, ולומד להכיר - מהרגע בו יצרת אותה ועד לדמות הבאה.
בחרתי להתעסק במתכת, בכסף, חומר נדוש וטעון בדמויים ובעור. גם לתכשיטי כסף כמו לזהב יש קו מסוים שמעצבים הולכים בתלמו. עם כל הבעייתיות שבדבר, כסף הוא חומר בעל כוח רב והשפעה על אנשים. הזוהר שלו, המגע שלו, הידידות שלו לעור. ניסיתי ליצור משהו שלא קיים, לא מנקודת מבט של צורף אלא מנקודת מבט של מעצב. כשהתחלתי את הקולקציה רציתי ליצור תכשיט בעל כוח ואופי משתנה, שכל דמות שתענוד את התכשיט תבליט היבט אחר בדמותה אך לעולם לא תיראה פאתטית. רציתי שהתכשיט ישתנה, אולי יתעתע בצופה כך שהצופה ייצור את פנטזיתו-הוא, בעוד מי שעונד את התכשיט באותו זמן נמצא במשחק אחר ובפנטזיה אחרת. התעתוע הויזואלי לצופה נעוץ בשאלה, האם התכשיט ממשיך מתחת לבגד כ"תכשיט גוף" העוטף את הגוף, או לא, ואם כן – עד להיכן בדיוק.
בתוצר המוגמר יש היבט פטישיסטי, נגיעה בעולם הויניל, העור והשרשראות. בעולם ה- S&M אין תכשיטים ללא שימוש, והדגש אינו על העיצוב. אם בוחרים בשרשראות, אז הקריטריון הוא עמידותן, שלא יקרעו כל כך מהר - כי יש להן שימוש. לכן, כל מה שקשור לתכשיטים בעולם זה אינו אסתטי ובעל מראה גס במתכוון. אבל אותי מעניינים יותר העיצוב, החומריות, והדמות המשחקת במודל הפטיש. בקולקציה שלי נוכח התכשיט עצמו ללא היישום הפיזי.
[/url]http://www.impulsiva.com/collect.htm[url]
לפני 16 שנים. 14 באוקטובר 2007 בשעה 13:28