הסיפור שלא נגמר

קשה לדעת כמה אתה אוהב מישהו.
אתה יכול לדעת אם אתה אוהב מישהו או לא אבל לדעת כמה אתה אוהב אותו זה בילתי אפשרי
שהרי אהבה זה לא דבר שאפשר למדוד.
אין לה משקל,אין לה לא ריח ולא טעם,אי אפשר להחזיק אותה,אי אפשר לחוש אותה,אי אפשר לעשות השוואה בין האהבה שלך לבין זו של מישהו אחר ואפילו "שיטת ההשוואה" השיטה שלרוב אנו משתמשים בה בחיים לא תמיד יכולה לעזור כשזה מגיע לאהבה. יש כל כך הרבה סוגים של אהבה וכל כך הרבה רגשות שמתעוררים באהבה ולפעמים כשאנו כן מנסים לעשות השוואה עם אהבות קודמות שהיו לנו אנו מוצאים את עצמנו לגמרי מבולבלים.

אז לצערי אני כן מצאתי דרך לדעת כמה אתה אוהב מישהו. ואני אומר לצערי, כי כמו שתבינו מיד מהסיפור הקצר שלפניכם "שיטת הכאב" כשמה כן היא.. כואבת!!!



למצוא אהבה בצורה וירטואלית אף פעם לא היה הקטע שלי.
במיוחד עכשיו כשיש לי חברה והכוונות שלנו רציניות.
אבל משום מה לא יכולתי להפסיק לדבר איתה...
שמה היה צ'רי.
בחורה תל אביבית בשנות ה20 לחייה אינטיליגנטית,שנונה ומלאת עומק.
היא סיפרה לי שהיא הייתה פעם מלכת סאדו אבל כמו כל דבר מהנה גם את זה היא מיצתה והיא ממשיכה הלאה.
ואני, בתור מאסטר צעיר מצאתי בה עניין מקצועי והתחלתי לשאול אותה שאלות ולקרוא את תשובותיה בשקיקה.
השיחה זרמה ומצאתי את עצמי משכיב את החברה שלי לישון נושק לה ברכות נשיקת לילה טוב וחוזר למחשב בשביל להמשיך את שיחתי המעניינת והמהנה עם צ'רי.
אני זוכר שבמהלך השיחה אמרתי לעצמי אינספור פעמים יש משהו מיוחד בבחורה הזאתי.
בלי כוונה להשתחצן,אני כמעט ולא באמת נהנה משיחות מזדמנות עם אנשים.
אני חייב את קורטוב האינטלגנציה הזה וקורט השנינות הזו וכדאי גם שתהיה כמות נכבדת של חוש הומור מהולה בשיחה, אחרת אני משתעמם מהר, ולצערי זה דבר שקורה לי הרבה.
אבל איתה לא היה ולו רגע אחד של שיעמום!
המשכנו בשיחה עד 7 בבוקר. הנושאים השתנו מנושאים "מקצועיים" לנושאים יותר אישיים, ויותר חשוב מזה, גם העניין שלי כלפיה השתנה..
זה כבר לא היה יותר עניין "מקצועי" בשבילי, התאמצתי מאוד בשביל להסתיר את הרגשות שהתחלתי לחוש כלפי צ'רי מסיבות שהן ברורות.. שהרי החברה שלי, שאני אוהב בכל טיפת דם מדמי ישנה במיטה מולי.
לעומת זאת, לצ'רי היה יותר קל להפגין את החיבה היתרה שרחשה כלפי,ופיזרה לי נשיקות מתוקות משפתיה החושניות כשעברנו לשיחת וידאו.
אנ לא יכול לשים את האצבע על הרגע המדוייק או על המשפט הספציפי שהיא אמרה, אבל עד סוף השיחה הייתי שלה.
רציתי אותה בכל מאודי,רציתי להיות איתה,ללטף את הפנים היפות שלה,לנשק אותה בעדינות ולהרגיש את חום גופה בגופי.
רק הרגשות האלה כשלעצמם הפחידו אותי. אבל מה שהפחיד אותי יותר מהכול זה שיכולתי לתת כותרת למה שאני מרגיש כלפיה.
אהבה.
צ'רי נכנסה לי כל כך עמוק ללב ונעצה את ציפורניה חזק חזק ולא שיחררה.
וכשבזמן כל כך קצר אתה מרגיש רגש כזה כלפי מישהי לא משנה אם אתה רווק או שיש לך חברה או האם אתה גרוש או נשוי דבר כזה פשוט מאוד מבלבל!!
ואני, שיש לי חברה, מה עלי לעשות?
האם עלי לנתק עם צ'רי את הקשר? או שמא עלי לחקור את הרגש הזה לעומק?
אולי אני צריך להיפגש איתה ולראות אם מה שאני מרגיש זה באמת כל כך נכון או שעלי להתנהג לפי אמות המידה המוסריות שרווחות בציבור ולהיפרד ממנה לתמיד מאותו הרגע..?
לא הייתה לי תשובה לשום שאלה שנשאלה בראשי. הדבר היחיד שידעתי זה שאני רוצה לחבק אותה חזק חזק ולהירדם איתה כשראשה מונח על החזה שלי והשפתיים שלי צמודות לראשה ואני נושם את שיערה.
תקראו לזה אהבה ממבט ראשון תקראו לזה התאהבות חולפת,בכל אופן, ספק גדול לגבי אהבתי לחברה שלי החל לכרסם בתוכי.
בתוך תוכי ידעתי מה עלי לעשות או יותר נכון מה אני מתכוון לעשות.
ידעתי שאני לא מתכוון לוותר על האהבה שיש לי כרגע בלב..
כנראה שאני סוג של פחדן.. אבל לא יכולתי להגיד לה שזה הסוף הלא כל כך קסום של סיפור האגדה הקצר שלנו.
אז, הימים עברו ואני וצ'רי משוחחים בפלאפון כי זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות ובינתיים האהבה שלנו גורמת לנו לדמעות ולכאב ולא לצחוק ולהנאה. הדבר היחיד שמשותף בין אהבה רגילה ולבין האהבה האסורה שלי ושל צ'רי היו הגעגועים. געגועים שמלווים בפרפרים כשאני חושב על צ'רי שלי.
אני ישן עם החברה שלי וחושב עליה,רוצה כל כך לדבר איתה, לראות את החיוך הכובש שלה אבל לא יכול.. לא רוצה.. מפחד מדי לעשות את הצעד הכל כך גדול הזה..אולי יום אחד כן יהיה לי את האומץ לעשות את הצעד הזה. אבל עד אז אני לא יכול לצ'רי שלי לחכות לי.
מגיע לה כל כך הרבה יותר טוב מזה.. יותר טוב ממני..

גם ברגע זה אני חושב על צ'רי שלי ומשתוקק להיות איתה והכאב שאני חש בפנים הוא גדול!
אני לא אומר שהשיטה היא למדוד את כמות הכאב שאתם מרגישים ולפי זה לדעת כמה אתם באמת אוהבים מישהו.
אני רק אומר... שאם אתם לא יכולים להיות עם מישהו ואתם מרגישים כאב עצום בתוך הבטן, אז כנראה שאתם מאוד מאוד אוהבים אותו.

זה היה השיעור(הסיפור) להפעם.. מקווה שתפנימו..
אשמח לשמוע תגובות..

נ.ב- אפשר גם לדעת לפי הפרפרים בבטן אבל השיטה הזו עדיין לא הוכחה מחקרית P: