שניים קוטג'

אז הבוקר כשהכנתי נס בפינת קפה היא הופיעה מאחורי.
בוקר טוב
בוקר טוב
מה נשמע
אחלה
שום דבר מיוחד.
פתאום שאלה: מה אתה עושה?
שאלה סופר סתמית אם חושבים על זה.
בהברקה של רגע עניתי: מכין לך קפה!!?
חייכתי. היא חייכה בחזרה.
ואז שוב המבט החודר הזה, שלא מרפה.
זה שמקלף אותך.
כמה שניות של שתיקה, פניה מרצינות
בלי סוכר, היא אומרת בנונשלנטיות.
מגיש לה את הקפה.
שוב חיוך קל בקצות שפתיה.
כאילו אומרת. אני יודעת. יודעת בדיוק.
שום תודה מצידה.
היא לוקחת את הקפה מסתובבת והולכת....