צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכורה לכאב:)

לפני 16 שנים. 26 בדצמבר 2007 בשעה 21:38

נגמלת ממך לאט לאט...כמו נרקומן שנגמל מסם.

יוצאת מחייך אט אט פוסעת ,לא יודעת לאן...

הולכת ישר אל האופק הבלתי נודע , הולכת ממשיכה בלעדיך...מוציאה את עצמי מעולמך.

מתרגלת להיות שוב לבד-כמו שהיתי לפני שהייתי איתך.

מתנתקת מהזיכרונות , מהלילות ,מהחיבוקים והנשיקות.

מתנתקת מתקופה שהיית לי בתוך החיים...אני ממשיכה הלאה, נגמלת ממך!!!!!!



כחול​(מתחלף){ג} תהי חזקה - כפי שכתבת, את המתנה להכיר אותו כבר קיבלת
תהי חזקה
תביטי קדימה, ותרימי אט אט את הראש
ומישהו כמוהו או הדומה לו - יופיע
אל תישברי בדרך
הדרך סומנה, והאחר, הדומה, לא הזהה, יגיע - אם את תרצי שהוא יגיע
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י