מכורה לכאב:)

כאב שלא עוזב
דמעה שלא נגמרת
אכזבה ששוב חוזרת
ושוב פעם אני נשברת
ושוב פעם בוכה וכואבת
ושוב הכל נראה אבוד
ושוב אני הולכת לאיבוד
מחפשת את האור
נשאבת לתוך השחור
בורחת מהמציאות
מתעלמת מהטוב
בוחרת לסבול
ואף אחד לא מבין
ואף אחד לא שומע
כמה שהילדה הקטנה פה צריכה רק טיפה של חום ואהבה:((((