כולם אומרים לי שהזמן מרפא את כל הפצעים
אז איך זה הגיוני שאחרי שנה אני עדיין באותה נקודה?!
עדיין חושבת איך אני שנה בלעדיך
עדיין חושבת איך אני שנה בלי החיבוק שלך,בלי הנשיקה שלך
עדיין חושבת איך אני שנה כבר לא מתעוררת לצידך
איך אני שנה בלי הריח שלך,בלי המגע שלך
אתה יודע נשארו לי חולצות שלך,לא כיבסתי אותן,והריח לאט לאט מתפוגג ונעלם:(
לפעמים אני פשוט יושבת ומריחה את החולצה שלך,כל כך אהבתי את הריח שלך
התמונות עדיין תלויות,הכאב בכלל לא חלף,זה נראה כאילו שהוא רק גדל וגדל....
לא נשאר לי הרבה ממך,רק זכרונות מדהימים ותמונות....
זה עצוב כי אני בדיוק נזכרת איך לפני שנה היינו ביחד!!!!
זוכרת את כל הצחוקים זוכרת גם את הדמעות....
זוכרת איך היינו מאושרים אז,ועכשיו אני פה לבד,ואתה,אתה שם למעלה מלאך שלי!!!!
בחיים לא אשכח איך גרמת לי להרגיש איתך בחיים לא אשכח אותך!!!!
אתה חרוט בליבי לעולמים,אני חייה אותך כל דקה,כל שנייה!!!
אני יודעת שאתה שם למעלה מסתכל עליי ושומר עליי!!!!תמיד היית המלאך שלי
לפני 16 שנים. 13 בינואר 2008 בשעה 13:25