מכורה לכאב:)

כמה כואב לי לראות זוגות אוהבים
ולדעת שאתה ואני לעולם לא נהיה ביחד כמו פעם
כואב לי לדעת שלעולם לא נתחבק,לא נתנשק
אבל הכי כואב לי זה לדעת שאני אמשיך להתעורר כל בוקר בלי החיוך המדהים שלך!!!!
הכאב הזה נהיה חלק גדול ממני,זה השתלט עליי....
אני יודעת שאתה לא תחזור ואני יודעת שאין משהו שאוכל לעשות בשביל להחזיר אותך
אבל זה עדיין כואב,זה כאב שלא עובר,זה רק מתגבר כל פעם מחדש....
הייתי היום במקום התאונה,נסעתי לשם בשביל להרגיש אותך,לשחזר את הרגעים האחרונים שלך....
היה קר בחוץ,אבל לרגע אחד הרגשתי חום אדיר שנכנס לתוכי,אני יודעת שהיית איתי:)
אנשים חושבים שאני צריכה להשתחרר ממך....
אבל איך לעזעזל משחררים חלק ממך?
איך משחררים מישהו שאהבת?
איך לא חושבים עליו ובוכים עליו?
איך אפשר בכלל להמשיך הלאה בלי להביט לאחור?!!!
זה אפשרי בכלל?!!!
מלאך אני כבר מחכה למחר,לדבר איתך,לבכות עליך....
סליחה שלא באתי הרבה מלאך!!!!אני יודעת שפעם הייתי באה יותר
אני אשתדל לבוא כל שבוע אני מבטיחה!!!!!
אתה נותן לי כוח להמשיך לחיות,אתה נותן לי תקווה לחיים האומללים שלי....
חבל,חבל שאתה לא איתי,היינו זוג כל כך מושלם.....
מלאך,אוהבת המון וזוכרת תמיד!!!!