מכורה לכאב:)

אני נזכרת בילדות שלי
אני ילדה מבית דתי מסורתי
את ימי הבית ספר שלי ביליתי בפניימיה בבני ברק
שם מצאתי את האמונה בקב"ה
שם ראיתי את האור והתחברתי לאלוקים
בתיכון כבר לא הייתי במסגרת של הפנימייה
הפסקתי לשמור שבתות
הפסקתי לקרוא תהילים
ולאט לאט איבדתי את האור שהיה לי
ברחתי לצד האפל של החיים
הסתבכתי בהמון שטויות
עשיתי המון בעיות
בתהילים לא נגעתי כמה שנים
והנה כמה שנים אחרי שלא נגעתי בתהילים
חזרתי לקרוא שוב
ואני שוב מרגישה את הכוח העצום שחודר לגופי
מרגישה שאני חוזרת לאט לאט לאור שהיה לי פעם
מרגישה איך החושך מתרחק ממני
לחזור להיות כמו שהייתי,אני לא אחזור
אבל אני מוצאת נחמה בלקרוא תהילים ולדבר איתך אלוקים
נכון שאני כבר לא שומרת שבתות,ואולי כבר לא ממש מתלהבת מכל החגים ומכל המצוות
אבל עדיין האמונה שלי בך גודלת מיום ליום
והיום אני בטוחה יותר מבעבר
שהאמונה בך הופכת אותי למאושרת הופכת אותי להיות שמחה וחזקה.....