מכורה לכאב:)

כל כך הרבה שינויים עברתי בחודשים האחרונים
אני עומדת להיות אמא,עומדת להתחתן,לבנות בית,משפחה
הספקתי לעזוב את הבית שלי,את החדר האהוב עליי
את הריחות המדהימים של אמא כשהיא מבשלת במטבח
את הדאגה האין סופית של אבא שתמיד שמר עליי
הספקתי לעזוב את החום והאהבה
ומצאתי את עצמי בין 4 קירות די בודדה,קצת עצובה,ומאוד מבולבלת
כבר אין את החיבוק החם של אמא בלילה
ואין את הקפה של הבוקר של אבא
עכשיו אני לבד ורק אתה גדל בתוכי
וזה מה שנותן לי כוח להמשיך ולחיות
הידיעה הזאת שאתה גודל בתוכי שאתה חלק בלתי נפרד ממני מחזקת אותי
עדיין לא יודעת לגמרי מי אני,ועדיין לא חיברתי את כל הפאזל
אבל באמת ובתמים חשבתי שזה יהיה הפתרון הכי טוב
וטעיתי,כמה שטעיתי
אין כמו בית,ואין כמו אבא ואמא
אין כמו אהבה בלי תנאים
התחלתי להבין כמה צרות עשיתי להורים שלי
וכמה צער גרמתי להם,למרות שהם לא הודו בזה אף פעם
תמיד רציתי להיות מחוץ לבית
להיות רחוקה מהם
ועכשיו אני רק רוצה לחזור
הלוואי שהייתי יכולה לחזור אחורה ולשנות כמה דברים
אבל אותך לא הייתי רוצה לשנות,אתה שגדל בתוכי ,אתה זה הנס שלי
אבא שלך זה סיפור אחר לגמרי,אני לא יודעת איך אני אסתדר איתו
אבל אני מבטיחה שבשבילך אני אשתדל
אני לא אתן לך לגדול בבית שמלא בבדידות ובית שמלא צער
אני תמיד חולמת להעניק לך בית עם חום והמון אהבה
איש חכם אמר לי "עדיף להיות אם חד הורית מאשר להיות אישה מוכה"
ואני מתחילה להבין שאולי הוא צדק
שאין דבר כזה שהוא לא ירים יד שוב,למרות שהוא התחרט והבטיח שזה לא יחזור על עצמו
אני מקווה שהכל יסתדר אני מקווה ללכת בשביל הנכון בשבילך כי עכשיו אתה הדבר הכי יקר לי......