בין דת לפסיכיאטריה

מה יישאר מכל זה אחר כך?
אתה, או איזו אידיאה מטופשת שאנשים רקחו סביבך כי הם חושבים שכך היית למרות שהם לא מכירים אותך באמת?
השם שלך?
ומה יעזור אם אנשים ישננו את שמך, וילמדו עליך, בעוד מאה שנה?
ואם תשפיע על אנשים? אם תשפיע על דרכם המקצועית, אם תהווה השראה, אם אנשים ישנו את חייהם בגלל משהו שעשית?
מה יותר טוב, יותר נעלה: להשפיע על אנשים ברמה הגלובלית, להעשיר את עולמם, להיות חלק ממאגר ההשראות שלהם, או שאולי נעלה יותר לעזור לאנשים ולהשפיע על אנשים בקטנה? ברגעים הקטנים של החיים? לעזור אחד על אחד ולראות שהעזרה באמת עזרה?
ואולי הדברים לא נוגדים כלל אחד את השני, הכל תלוי בכמה כוח נשאר לך להעניק, לאחר ששפכת את כל כולך על הפורמט ונותרת מרוקן.
עדיף לחיות טוב בהווה ולא להשאיר אחריך שום שריטה על הגלובוס, או לאכול את החרא יום יום ולהשאיר חריטה ענקית?

העמודים תומכי השמיים קורסים
שמש, ירח, כוכבים
זולגים

נהרות וימים ממלאים את החסר
אדמה פצועה, כואבת
צורחת

בן האדמה חסר וכואב
לבד
ללא

קיר מים מתנשא, מחריב, בורא,
משמר
משאבת הדם מאיצה את קצבה
בן האדמה ישוב
ליד פינה ריקה

we charm all jins
inprinted realities
they creep like snakes
and all we feel
is painful bliss
as we burn forth
like winged globe
like solar disk...
...and penetrate eternity

Slaves shall serve!