לפני 16 שנים. 4 באוגוסט 2008 בשעה 16:17
שפחה
שרמוטה
שלו
אני כבר לא ה-ששש שלו. כבר זמן רב לא.
עדין, מתכרבלת לעיתים בצילו, במיוחד כשקשה או חם
היום הבנתי שלעולם לא יקח אותי שוב להיות ה-ששש שלו, כי החלום התנפץ.
ועדין, יודעת, שהוא רואה אותי שקוף, שרואה מעבר למילים או גוף,
כשאני דוהרת בצילו, אני מגרישה עטוף.
יום טוב לך, רוכב