שלי

<img src="http://25.media.tumblr.com/tumblr_m5up8vEom01rouwpao1_500.jpg/>

אני מסתובב קצת באתר וכל פעם מופתע מחדש מתוקפנות של אנשים.
ואני חושב שמי שלא מכבד אחרים - לא מגיע לו שיכבדו אותו.
אני לא מבין מה הכיף של אנשים להטיף מוסר לאחרים, ללכלך, לקלל ולהעליב?

זה אתר שמוקדש לסטיות ולכן, במיוחד פה, כולנו שונים בצורה מדהימה.
אני מאד נהנה להכיר אנשים אחרים וללמוד על היחס שלהם לחיים.
וגם אם אני לא אוהב את כל מה שהם אוהבים, זה עדיין מעניין אותי מאד.

ושכל אחד יחיה את החיים שלו איך שהוא חושב לנכון.
עם קצת סובלנות כולנו נהיה הרבה יותר מאושרים.


נ.ב.
יש עיקרון:
"חופש התנועה של היד שלך נגמר בדיוק במקום שבו מתחיל האף שלי"
(אני לא זוכר מי אמר את זה).

שליטה עצמית זו האוננות הבדס"מית.

(כל הזכויות שמורות למUחדת)

פעם הייתי בקורס מנהלים וביקשו מכל אחד לספר על משהו שהוא גאה בו (אבל לא על הילדים והאישה).
עברתי על הדברים שעשיתי.
משום מה חיפשתי מקרה שבו עזרתי למישהו.
וזה לא היה קל.
אני אוהב לעזור לאנשים, ובכל זאת, לא ממש הצלחתי "להציל" מישהו.
פרט לבחור אחד. אנחנו לא בקשר, אבל הצלחתי להציל את
הקריירה המקצועית שלו בשיא משבר ההיי-טק, לפני 10 שנים.
מפחיד לחשוב עכשיו מה הוא היה עושה אילו לא היה מצליח אז (אני הרי יודע מה הייתה האלטרנטיבה שלו).
ואני גאה להיות שותף להצלחתו.

עכשיו אני מנסה לשחזר את ההצלחה.
אני עוזר עכשיו למישהי (כמה מצחיק, אני אף פעם לא אוכל לספר על זה לאף אחד).
אני יודע מראש שאני לא אקבל כלום בתמורה.
ואני מרגיש שאולי אפילו יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק.

אולי בעצם מה שאני מחפש זה חיזוק האגו שלי?

בכל מקרה, אם את קוראת את זה, אני ממש ממש מקווה שתצליחי.

לא, אני לא ונילי.
אבל, וזה אבל גדול, אני לא בז לכל דבר שהוא ונילי.

אומנם אני לא רואה באוסף הסטיות שלי משהו שלילי,
ואני חושב שיש לי יכולת להבין ולהנות ממשהו שאנשים "רגילים" לא יכולים להנות ממנו.
ובכלל אני חושב שהרגש חזק הרבה יותר במערכת יחסים כזו, למרות שזה משפט כוללני מדי כדי להיות נכון.


אבל לעיתים נראה לי שאנשים משתמשים במילה ונילי כמין קללה.
ואני שואל מה קרה לחיבוק, לליטוף, ללשון בכפיות, לחום ולאהבה?
האם זה שלמדנו להצליף בישבן בהכרח גרם לנו לשכוח את כל אלו?

אני בטוח שלא.
בשבילי אין כל ערך למערכת יחסים שלא כוללת את כל הדברים האלו.
זו דעתי.