לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ימים אחרים

כל עוד החלומות אופטימים לא נורא ,כשיתחילו הסיוטים זה כנראה סימן שהתעוררת למציאות.
לפני 6 שנים. 2 בספטמבר 2018 בשעה 13:14

אנחנו טסים שוב לברלין, מבררים איזה מסיבות יהיו שם. מסיבת התרפקות וסדנת ליטופים. אין משהו יותר מדוייק מזה עבורי.

לפעמים נדמה לי שהגעתי לכל הקטע הזה של הbdsm רק כי יכולתי לקחת גבר להכניס אותו למיטה ולהגיד לו עכשיו שעתיים תלטף אותי ואני לא רוצה לשמוע ממך מילה. סתם נו .. אבל אני כל כך אוהבת ליטופים. סדנת ליטופים יוו אני מחכה לזה. עכשיו נשאר שיגישו שם קרפים עם נוטלה והגעתי לגן עדן. 

לפני 6 שנים. 6 באוגוסט 2018 בשעה 11:45

לפני 6 שנים. 20 ביולי 2018 בשעה 0:30

לפני ארבע שנים נגמר המונדיאל צופרי האזעקות השמיעו את הקולות המפחידים חיילים מתו לנו בעוד מבצע. ביאושי הגדול ארזתי את הילד ונסעתי לאילת. בדרך עניתי להודעה מאיזה בחור שנתתי לו את הטלפון פה באתר. הוא כתב לי משהו כמו: בבקשה תעני אני שונה פה מכולם.. הגעתי למלון דיברנו בטלפון שלחתי לו תמונה.. כן כשאחזור נפגש. לא היה לי חשק כוח או רצון להוציא את הגופה שלי מהבית לפגוש אנשים חדשים. אפילו הסכמתי בחום של אוגוסט לשבת מחוץ למסעדה לעשן סיגריה וירח של דייטים מוצלחים היה שם. אני זוכרת אותו. כן גם דומינות קשוחות רומנטיות לפעמים. אני שונה פה מכולם, כך אמר וכך היה. 

ארבע שנים שאני מכירה אותו. אהבה שלא ניתן לתאר במילים. הוא מצליח לסבול אותי ואני אותו. אור גדול בחיים שלי. אגב הפסקנו לעשן לפני שנתיים(:

ארבע שנים.

 

לפני 6 שנים. 13 ביולי 2018 בשעה 14:49

״מונו מונו״ צורח שלומי סרנגה ברמקול שממוקם ממש מעל הראש שלי בגראנד קפה בקניון רמת אביב ביום שישי בארוחת הבוקר. שמישהו יכבה את זה שיחוס עליי או אולי ינמיך. לא מתחשק לי שלומי סרנגה לא בווליום הזה זה בטוח. הילד מכל החנויות מצא מה שהוא אוהב דווקא ״בארמני״. ג׳וח קטן של אמא. אבל הוא חתיך 180 סמ של תחילת גבריות אז זה איך שהוא נסלח. אני לא יודעת מה יש לי כבר לחפש פה. נראה שאיבדתי את הכוכב שלי.              נשארתי מונו מונו.. 

לפני 6 שנים. 25 במאי 2018 בשעה 22:25

לפעמים אחרי שאנחנו גומרים לעשות סקס אני חושבת על זה כמה זה יכול להיות נחמד ללכת למטפל מיני ולספר לו מה אנחנו עושים במיטה, רק כדי לראות איך הוא מגיב, להסתכל לו על הפרצוף ולראות את התדהמה שלו ואיך הוא מנסה להסתיר... 

זה או לחשוב על זה או מה נאכל ..? 

לפני 6 שנים. 23 בפברואר 2018 בשעה 1:50

״בייבי״ , הוא אומר לי באמצע קניות בסופר.״לפני שאת טסה לניו יורק אני צריך שתכיני לי מקרר עם המון אוכל ככה שיהיה לי רק לחמם וגם שהבית יהיה מסודר ומדוגם כי אני לא אדע להסתדר לבד! ״

״אוף כל הזמן אני צרכה לעשות דברים בשבילך! ״ אני רוטנת ומעמיסה רביעיית סודה , ככה זה אחרי גיל 40 , סודה. ״אתה אף פעם לא עושה דברים בשבילי.״ ״נכון״ הוא עונה בהכנעה בלי להגיש כתב הגנה נותן לי נשיקה בראש ומצמיד את השפתיים שלו לצוואר שלי , את אף פעם לא צרכה אותי , את תמיד מסתדרת לבד. 

מלכה זאת מלכה .

 

בדרך הביתה הידיים שלו היו עמוק בתחתונים שלי סידרנו קניות במקרר ויש מצב שאפשר למצוא במקרר נייר כסף ובקבוק פריי כי מרוכזים לא היינו. וכשנגמרה המהומה הוא כיסה אותנו עד מעל הראש כשאנחנו מחובקים ערומים וצמודים והוא אמר לי : ״ בא לי שנשכב ככה עד שנמות״

זה היה כל כך נעים לשמוע. עצמתי עיניים חיבקתי אותו חזק. חלפו מספר דקות ואמרתי לו:  ״ עזוב אותי עכשיו מלמות, תחליף מצעים רטוב פה.״

לפני 6 שנים. 27 בינואר 2018 בשעה 22:21

במוצאי שבת של חורף אמיתי אנחנו חוזרים הביתה מההורים . כבר שם הודעתי לו , ״היום אתה מנקה את הבית״.״לאאא בבקשה לאא ״ הוא זעק את הזעקה המוכרת. ״ כן כן ״ לחשתי בהחלטיות ויאוש. 

נכנסנו הביתה , ״ תתחיל לנקות ״ אמרתי. הוא עונה ב ״תפתי אותי .. ״.

״אני לפתות אותך ? ממתי אני יודעת ? אני לא טובה בזה !״

״נכון את צודקת את באמת לא טובה בזה.״ אמר , הלך לחדר ונשכב במיטה. באתי ושכבתי לצידו . ״בייבי שלי בואי בואי שימי עליי את הראש..״ זהו הוא שמפתה אותי עכשיו עם הגוף דובי שלו. ובאתי צמוד צמוד ושקעתי לו בחזה והידיים שלו סביבי והפה שלו נושף לי אויר חמים בראש בלילה הקפוא הזה. ״ אוי תוריד בגדים ״ אני אומרת לו בקול הכי מתוק שלי. ״ בא לי , בא לי להרגיש את הגוף החם שלך״ . תוך שנייה והוא ערום והגוף שלי צמוד לשלו. ואני מלטפת אותו שולחת יד לזין שלו ובפה תופסת פיטמה . בשנייה הוא שלי הופך לממרח אדם, זה מדהים איך מגבר אמיתי הוא הופך לשלולית. אני מוציאה את הפטמה שלו מהפה ומחליפה את היד בפה. הוא תופס לי את הראש חזק כשאני מנסה להתרומם ולהוציא אותו מהפה ואומר בתחנונים מהולים בציווי״ אל תפסיקי - בבקשה אל תפסיקי ! אני שפוט שלך אני אעשה מה שתגידי בבקשה אל! תפסיקי! אני רוצה לגמור!!״ אז הפסקתי ועליתי לאוזן והיד שלי שוב אוחזת לו בזין . ״ אני יודעת שאני לא יודעת לפתות אותך״ אמרתי את זה בלחישות חדר מיטות. ״ועכשיו אתה תקום יפה יפה ותנקה את הבית טוב טוב ואז רק אז אתה תגמור.״

אסכם ואכתוב כי מעולם הוא לא הציע לנקות את התנור עם מסיר שומנים והקרמיקה באמבטיה ממש נוצצת ושאני חולה על השפוט שלי . 

לפני 6 שנים. 28 בדצמבר 2017 בשעה 0:50

הקאמרי הישן , זה שבפינת דיזינגוף פרישמן שם מולו ישבתי ואכלתי שווארמה אחכ הלכתי לאורך רחוב דיזינגוף , סיבוב ברחוב וחזרתי לצידו השני לשבת בקפה זגפרדו. אני אוהבת את הקפה שם.

הוא ישב לצידי ושמע את הסיפורים שלי על חנוך לוין. ואז נזכרתי במה שכתבתי אתמול. על מה אני אוהבת ,שווארמה וחנוך . הוא בכלל היה עסוק בעניין :״ הקפה פה טוב אם יושבים פה איטלקים״. כאילו שלא מספיק שטעים לי. אבל האלפחורס היה שם מזעזע. גם הציק לי שהם מדברים בקול רם ואישה אחת הדליקה סיגריה הסריחה לי את השיער. איך פעם הייתי בעצמי אדם מעשן?? ושוב צף לי איך קרה שאתמול כתבתי שאני הכי אוהבת שווארמה וחנוך והינה אכלתי היום שווארמה ואני מול הקאמרי ואפילו שותה את הקפה שאני אוהבת. השווארמה לא היתה מעולה כנדרש הקאמרי כבר לא קאמרי חנוך מזמן מת האלפחורס מזעזע הקפה? מעולה , אפילו יושבים שם איטלקים. 

אחרי תקופה ארוכה מתחשק לי לחזור לעשות דברים שאני אוהבת. גם אם הם לא תמיד מושלמים, לחייך אני רוצה . 

לחייך .

לפני 6 שנים. 26 בדצמבר 2017 בשעה 18:43

;

לראות הצגה של חנוך לוין או לקרא מחזה שלו ושווארמה.

זה מה שאני הכי אוהבת. 

לפני 7 שנים. 16 בספטמבר 2017 בשעה 20:24

הייתי ילדה קטנה וכל ערב בחדשות שהמבוגרים ראו הופיעה תמונה של ילד קטן וסיפרו שהוא נעלם וכולם חיפשו אותו ודאגו לו , הוא לבש חולצה לבנה עם סמל של אדידס כזאת כמו שהולכים היום כי זה רטרו.
אני ילדה בת שלוש ושומעת מילים על ילד שנעלם שחטפו אותו ורוצים כופר. מילים שאת לא מבינה בגיל שלוש.
חלפו ימים של חיפושים אחרי הילד הזה והלכתי עם ההורים שלי ליריד ושם אמא מספרת הודיעו בכריזה : מצאו את אורון ירדן.
ואני ככה אמא מספרת קפצתי משמחה.
כי שוב ככה זה בגיל שלוש הכל מסתיים טוב כמו באגדות. חשבתי שמצאו אותו והוא הולך הביתה ואמא שלו תכין לו ארוחת ערב.
את לא יכולה להבין במוח של ילדה בת שלוש שאדם יכול לחטוף ילד ולרצוח אותו.
ההורים ניסו להסתיר ממני את סופו המר של הילד המחייך עם חולצת האדידס.
אחכ כנראה שהבנתי, כי זכור לי הסיפור על רוצח שחטף ילד וחנק אותו ודרש כופר מההורים ושהם גרים בסביון ועשירים.
כשהבן שלי רצה להזמין מאסוס חולצה לבנה עם סמל אדידס התהפכה לי קצת הבטן.. זה זכרון רע.
פעם הרוצח של אורון ירדן ברח מהכלא ואני זוכרת שפחדתי מאד שהוא יבוא לחטוף ולחנוק אותי אפילו שההורים שלי לא כזה עשירים.
אתמול שמעתי שמשחררים אותו מהכלא הוא בן 70 .
חלאה! לא יודעת כבר מי יותר חלאה ; הוא או מי שמשחרר אותו.
כנסו לאתר עצומה תחתמו : לא משחררים את הרוצח צבי גור!