הניק הזה הוא פשוט נורא
פשוט זוועה
מדכא
אני זוכרת מתי פתחתי אותו
אחרי שפעם אחת ,בחיי זה קרה לי פעם אחת
היה לי איזה דייט מכאן , הכרתי מישהו דיברנו המון מסנג'ר מצלמות הודעות SMS אתם יודעים הרוטינה הרגילה
הוא הצחיק אותי אני אותו הצלחתי להדלק עליו אפילו שהוא הכי לא הסגנון שלי ,שדוף כמו חולה איידס שחום עור, גוון לא הכי אסטטי בשיניים בקיצור לא הטייפ קאסט האופייני לצעצוע התורן שלי. אבל הראש היה סבבה הוא היה קינקי אמיתי משעשע שנון עדין ואנטלגני והיה לו באמת הומור ציני משובח והוא לא היה עוד מישהו שכתב בפרופיל יש לי חוש הומור איזה מעפן זה לכתוב יש לי חוש הומור מי שכותב בפרופיל בעל חוש הומור זה הכי לא .. פשוט לא. בכל מיקרה נפגשנו אצלו בדירה בת"א. קפה וויסקי סיגריות קצת חשיש , השמיע לי חרא מוסיקה עד שדרשתי אחרת . הוא סיפר לי על דייטים מכאן שהיו ממש זוועה סיפרתי לו שלי לא ממש היו זוועות כי אני לא ממהרת להפגש עם כל אחד ויש לי חורים מאד דקים במסננת
זה בטח מה שגברים מפרשים כאן כדומיות סנוביות ואו אין כאן מספיק בנות או בנות וירטואליות או לא יודעת מה עוד מנסחים כאן וגם לא מעניין אותי.
היה נחמד התנשקנו הוא התנשק כמו סאב אולטימטיבי אחרי שלב הגיפופים שהיה נעים הנחתי עליו את הרגלים שלי ,עסוי ליקוקים ולא אני לא הולכת לכתוב כאן תאורי סמי פורנו
אני לא מחבבת את הזאנר ויש כאן המון כאלה לכו תקראו שם או תורידו איזה סרט.
אחכ רציתי ללכת הוא אמר לי בבקשה תשארי חכיתי ככ הרבה זמן לראות אותך. היה גשם בחוץ ממש סופה אז נשארתי ואחרי איזו שעה נסעתי הביתה.
כשהגעתי הביתה כבר היתה לי הודעה במסנג'ר
את מקסימה נהנתי נורא מת לפגוש אותך עוד פעם עניתי לו גם לי היה נחמד אני הולכת לישון ללט...
למחרת
שלחתי לו הודעה למסנג'ר כשהוא היה און ליין הוא לא ענה לי
כשנכנסתי לכלוב הוא היה שם בצט ולא פנה אלי אני לא אליו
כמובן שלא כתבתי לו שוב במסנגר
לא פניתי בכלוב
מחקתי אותו מהמסנג'ר
וכמו פולניה טובה נעלבתי ולא ידעתי אך מתמודדים עם הסיטואציה הזאת בחיים לא הייתי בה.
הכי הרגיז זה שלא הבנתי מה הקטע ההזוי הזה
כי אני יכולה להבין שפוגשים מישהי והיא לא מוצאת חן בעינך הכל יכול להיות והכל מקובל. אבל להסתכל עלי אך שהוא פותח את הדלת ולהגיד אלוהים את ככ סקסית (כן סוטים נמשכים אלי) להתנהג כל הדייט כמו שהוא התנהג
לשלוח הודעה ולמחת להתעלם..
אז נעלבתי לא ידעתי מה האיש הזה חושב לעצמו ופתחתי לי את הניק המסריח הזה נורא העציב אותי אז.
היום אני יודעת
זה לא אני , זה הוא.
ימים אחרים
כל עוד החלומות אופטימים לא נורא ,כשיתחילו הסיוטים זה כנראה סימן שהתעוררת למציאות.שעה של בירוקרטיה לצאת מהניק הקבוע שלי ,להזכר בססמא של לפני איזה שנתיים כשפתחתי כאן עוד ניק (אז מה לי יש כאן רק 2 יש כאן כאלה עם 4 ,אה ואני דומית בכולם לא כמו העלובים כאן שבאחד הם שולטים ובשני גברתי אני מחפש ללקק לך תנעל).אז נכנסתי לניק ההזוי הזה כי ממש לא בא לי לחשוף את אותה ההיא שנמצאת כבר ככ המון שנים והיא אותה ההיא לעולם באמת לא תפתח בלוג ותספר ותכתוב ותלהג כי להיא אותה ההיא יש פאסון וכל מילה שקולה ומדודה .עלוב אה?
טוב בכל מקרה כל עיניין הבלוג הזה התחיל שקיבלתי היום מייל מישהו שלח לי שיר שיר טקסט כן שיר כמו שפעם היו קוראים שירה לא פיזמון (אם כי מישהו טרח והלחין את זה מסתבר)
האיש ששלח לי את זה היה מישהו שאך אומרים היה לי משהו איתו פעם משהו משמעותי. פעם זה לפני כמה שנים והוא היום משום מה החליט להזכר בי אולי זה החגים אולי עשה סדר בפלאפון או התגעגע או סתם חרמן ואולי באמת אם רוצים להיות אופטימים הוא באמת מתגעגע למה שהיה לנו אם כי מה זה פאקינג משנה . בכל מקרה הוא שלח את השיר והקדים וכתב
"רק רציתי שתדעי"
והשיר עכשיו השיר: מהה אין כאן אפשרות להעתק הדבק איזה חרא הבלוג הזה ידעתי שאני לא צרכה לכתוב בלוג!!!
נו טוב נקליד
כאב השמחה
השאר לי את זאת את זכר
הדברים שגרמו לי לשעות אליך
אליך, דרכי, אלי,
דרכך ועל הכל:
את הכאב ואת השמחה,
את כל כאב השמחה
ואת כל שמחת הכאב
שבשלה, שבשלו
אני מודה ולא אבוש
שהכל היה כדאי.
שהכל היה חיי
גם לשוא, גם לא עכשיו
וכך גם נתכון ודאי להיות.
זה נתן זך
טוב אה? איכותי מה?
כן אני טובה בלמצוא אותם
גרועה מאד בלשמור עלהם.