שפחה נולדה

קראתי את "סיפורה של O", הספר ממש אכזב אותי, יש שם בחורה שהיא כלי, ללא רגשות עוברת מיד ליד ולא חשוב מי מתי והיכן.., אני הייתי מצפה לקרוא את התיאורים והרגשות שהיא חשה בתהליך כזה.., נראה לי כאילו מישהי אחרת מספרת את הסיפור, מתעסקת בנופים, תיאורי החדרים והבגדים .., כאילו ש"O" היא בעצם איזה ניצב בספר ולא השחקנית הראשית.
"O" עוברת תהליך ארוך מאוד ואתה מצפה לרגעי שבירה, תהיה, כעס , התמרדות אבל הדבר היחיד שאפשר לומר שמביע את רגשותיה האם אוהבים אותה.., היא עושה הכל בשם אהבה שאינה קיימת, בלי שיקול, בלי מחשבה, כאילו שהיא ריקה מבפנים, היא "קנקן" יפה מבחוץ וריק ויבש מבפנים, אולי זו הסיבה שבסופו של דבר כל אדוניה ומאהביה זונחים אותה.., והדבר הכי מאכזב- הסוף שכתוב במשפט אחד עם 2 סופים. אם הייתי מתחילה לקרוא את הספר מהסוף ברור לי שלא הייתי מתחילה לקרוא אותו. נכון שאני רוצה להיות נשלטת , אני מרגישה צורך לחווות דברים בצורה חזקה , אבל אני כל הזמן חושבת על הדברים, יודעת שיש גבולות לי כאדם, וישנם דברים שלא אעשה.., אדון ראוי לא יביא את שפחתו למקומות שאותם הביאו את "O" בספר..

[size=150%]התחלות הן חלק מחיי , בכל פעם שאני מתחילה משהו חדש בחיי אני שואלת את עצמי מה יהיה, איך יהיה , כמה קשה אצטרך להתאמץ , בעיקר איתך.., מבינה שלא מדובר במשחק, אלא, בדרך חיים, בהתנהלות שונה מזו שהייתה לי עד כה
מחכה .. ממתינה לפעם הראשונה איתך.., [color=fuchsia]

אתמול שוחררתי.., המאסטר הציב לי אולטימטום , שאעשה כבקשתו או שאלך לי לדרכי, בחרתי ללכת לדרכי, אנחנו נשלטות מבחירה, כשנכנסתי לקטע הזה, באתי עם ערכים מסויימים, אמות מוסר מסויימות וישנם דברים שהם בניגוד לטבע שלי, הייתי מעדיפה שהדברים יהיו אחרת, אבל באופי שלי יש דברים שלא מסתדרים, בסוף כל יום אני עומדת מול המראה ובודקת את ההתנהגות שלי, היכן חרגתי , האם החריגה עלולה לפגוע במישהו אחר, ואיך אני חיה עם ההחלטות שלי, ידעתי שלא אוכל להסתכל לעצמי במראה אם אבצע את בקשתו של המאסטר, הפתרון מבחינתו קל, אולי מכיוון שהקשר היה בחתוליו היה לו קל לוותר , איני יודעת כיצד הוא ציפה שאגיב, אני רק יודעת שלו נתנה לי אפשרות הבחירה שוב , הייתי בוחרת באותה דרך, כך אני בנ ויה, אני חשה אובדן אך אחיה עם זה , אם הייתי בוחרת בדרך השניה איני יודעת אם הייתי יכולה לחיות עם ייסורי מצפון, הרגשת אי נוחות וכו'.
כרגע לא מחפשת מאסטר חדש, לכשאחליט שאני חוזרת לזירה לסיבוב נוסף איידע אתכם.
ולמאסטר שלי רציתי רק לומר : , אם היית מתעמק מעט היית רואה מה הפסדת...
מאחלת לך הצלחה ושתמצא את שאתה מחפש..
ממני הנשלטת

הכניסה לעולם זה כשפחה ,היא דבר שמנוגד לכל חוקי הטבע , מדוע שאישה/גבר יחליטו לקשור עצמם לאדם שפוגע, מכאיב הרי לימדו אותנו שהגוף שלנו בנוי
בצורה כזו שהוא יגן על עצמו, ע"מ לשרוד.. אני חושבת שבעידן הזה שדברים באים לנו בקלות יחסית, חיים שהרגש הושם הצידה, יש חיפוש של אנשים אחר
משהו שאבד לנו ואין אנו יודעים מהו, ולכן מתנסים בכל מיני דברים, שגורמים להתרגשות, יש שפונים לסמים, יש שמפנים את האנרגיות לעשיית כסף ומתמכרים
לעבודה , יש שפונים לפן הרוחני ויש אותנו שפונים לסקס. מכיוון שהסקס היום הוא דבר זמין, באיזה שהוא מקום קסמו אבד ולכן מחפשים חוויות "חזקות" יותר,
אני פניתי לעולם הזה בחיפוש אחר מישהו חזק ממני, אדם שיכניע אותי, שיגרום לי להרגיש כלפיו תחושות חזקות של אהבה/שנאה, שמבטו יגרום לי לפרפורים
בבטן/בלב, מישהו שיגרום לי להרגיש בחיים, ואני מוכנה לשלם את המחיר: מחיר ההשפלה, הכאב ושברון לב שיגיע במוקדם או במאוחר..
במשך שנים נלחמו הנשים על הזכות לשיוויון, המחיר הוא שאישה צריכה היום לדאוג לעצמה, היא ברשות עצמה ומהווה עזר כנגדו, כלומר עול הקיום מתחלק היום
בין שני בני הזוג, לא מצופה היום מהגבר לשאת במרבית הנטל, ואישה חשה לעיתים שהיא זו שלובשת את המכנסיים ומנהלת את הזוגיות. מצב זה מתאים לחלק
מהנשים אולם ישנן נשים כמוני שחשות שהעול הזה גדול עבורן והן זקוקות לסמכות, למישהו שייקבע ויחליט עבורן, שיודע את מה שטוב עבורן,
ברגע שאני חשה ניצודה, חלשה ומאויימת כל החושים שלי מתעוררים , דבר הגורם לחוש כל דבר חזק יותר..
הדבר היחיד שמפחיד אותי מכל הוא ההרגל, ברגע שדבר נעשה באופן קבוע , הוא מאבד מקיסמו ואז יש כל פעם עליית מדרגה , שלא בהכרח טובה..,
מקווה שהתהליך הזה ייארך כמה שיותר ושלא יאבד מקיסמו..
השפחה

"אני עדיין בשבוע הראשון שלי בהפיכתי לשפחה, טרם התבצע המפגש הראשון אבל המחשבות רבות, השאלות שנשאלתי ע"י הדום פתחו פתח לתהיות שלא היו לפני.
מדוע אישה קמה יום אחד ומחליטה שהיא רוצה שיהיה לה אדון, שתהיה רכוש של מישהו אחר ? ובכן שאלתי את עצמי את השאלה שוב , ותשובתי היא שבמשך כל חיי הייתי
אדם עצמאי שנלחם במערכות, בחיים ,ואולי זוהי דרך קלה לתת "פסק זמן" ולאפשר למישהו אחר לשאת במשקל , שיחליט עבורך, שיגן עליך (למרות שלפי הבנתי חלקם אף מנצלים לרעה
את הכוח הניתן בידם והופכים את הנשלטת למשהו נמוך מהחיה..) לפי הבנתי הדום היא דמות שתפקדה להגן עליי, הרי אני הופכת במידת מה לרכושו, וכמו שלא זורקים רכוש
ומבזבזים אותו אלא מגינים עליו כדי שישאר רכוש, כך צריך גם לעשות עם הנשלטת שמפקידה בידיך את הדבר החשוב ביותר , כבודה וחייה.
קיבלתי פניות ממס' נשלטות עם הזהרות, אני מודעת לסכנות הרבות האורבות לנשים מסוגי, נשים שמחפשות מישהו שידאג להן, שיהיה איכפתי ורבים האנשים המנצלים חולשה זו.
תודה לכל אלו שפנו, בטוחה אני שפנייתכן נעשית מתוך דאגה , וכך אנו צריכות לדאוג אחת לרעותה.."