כשאגדל אהיה מלכה

והוא בכלל לא הבין שזו לא השאלה הנכונה.
שזו אפילו טעות מיסודה.
ושרק בגללה לא רציתי.














(תסתכל עלי! אני נרקומנית של רגשות)

חה!

בוגרת, מלאה, נשלטת בהוויתה, למשחקי שליטה והישלטות.

(רק לבעלות מנוי. רק בהודעה פרטית)

להיות נוכחת בהעדרך. זו הדרך או המטרה?

גם כשלא הייתי, הייתי.
מבטי ראה.
הבל פי נשם רחוק, אבל עודנו חם.
לבי הלם נוכח החיים. שקט והולם.
ידי נגעו נגיעות פרידה רק כדי לחזור.

כשאצבעותי ניתקו את נשימתך האחרונה מעליך,
כשגופך נהדף בקול גניחה סדוקה אל בין ידי,
כשהענקת לי את כאבך המתמסר מבלי שאבקש,
כשעינך דיברו "עוד",

ידעתי

אתה שלי.

זה מה שבת מלך צריכה.


אשר ישכיל לחמם את לילותיה הקרים, לאוורר את ימיה החמים.
שידע את צפונות ליבה גם מבלי שתספר לו דבר אודותיה.
שישכן לידה ובתוכה מבלי לרצות ממנה מאום, פרט למבטה החומל, האוסף.
אשר יתייצב אל מול כל גחמה שלה, מבלי לצפות לתמורה.

הוא משולל זכויות, שכן הוא "לא חוקי". כמעמד השפחות בימי קדם.
הוא לא יירש אותה, לא את אביה ולא את אימה.
לא יעמיד עימה צאצאים.
לא יבנה איתה בית.

ובכל זאת, בת מלך תאהב אותו.


שיהיה הוא - למענה. ושיאהב עד גדותיו.

אנאליסט

לא, לא כלכלן..

(תחייכי, תחייכי)

בפינת החדר החשוך יושבת בת מלך.

בפינת חדר אחרת, באותו חדר חשוך, מונחים הצעצועים המלכותיים.

היא אוספת אליה צעצוע אחד, כשתמאס בו, תניח בצד, ברוך, בעדנה, השמורים רק לבנות מלוכה.

היא תזחל ביניהם בשקט, הם יירצו לראות, לגעת, לטעום, להרגיש, אבל חושך. הם לא רואים כלום.

נשימות כבדות בין פינה לפינה.

חושך. שקט. מתחילים לשחק.

אני רוצה להיות הכל. ה-כ-ל. ואז עוד טיפה. מהכל.

כשאהיה גדולה אהיה מלכה.

עוצמת עיניים.

המשחק מתחיל..