אני לא ערפד..
אבל הצוואר שלך
הגרון
הפה הזה שלך
מדבר אליי
יותר מהחורים האחרים שלך
תני לי להתחיל משם
לחלחל בך
ואז לחלל אותך
עמוק
אני לא ערפד..
אבל הצוואר שלך
הגרון
הפה הזה שלך
מדבר אליי
יותר מהחורים האחרים שלך
תני לי להתחיל משם
לחלחל בך
ואז לחלל אותך
עמוק
את שאלת
ואני עניתי
בסך הכל
אני רוצה להיות אדם
עוד לפני שאני זאב
אני רוצה להרגיש
עוד לפני שאני טורף
אני רוצה לדעת
עוד לפני שאני נוגע
אני רוצה לגעת
עוד לפני שאני פוגע
אני רוצה להיות שלם
עוד לפני שאמרתי
שזה מושלם
אני רוצה שנדבר
עוד לפני שנשתגע
אני רוצה להעניק
עוד לפני שאני לוקח
אני בסך הכל
רוצה להיות אני
הכי אני שאפשר איתך
לא אחר
לא דמות
ולא סופרמן
לא ההוא
אלא האחד
זה שמשנה
זה שהשם שלו ישנה
זה שבגללו הכל משתנה
זה שלוקח אותך
עמוק רחוק וחזק
זה שהצליל שבו
הריח שלו
הכל עובר לך
דרך הגוף
ישר לריאות
ומשם ללב
לכרטיסים לחצו כאן
14.4
אני בך תמיד
מחלחל מהמודע
לתת מודע ומשם
שוחה בעורקים
ורידים ואיברים
אני לא עוזב
כי נועדנו להיות
גם עם הראש
מלא בתהיות
אני דום
אז זה דומם
בדם בראש ובלב
אני יציב
גם כשאת סוערת נפשית
והכל בלגאן וקשה לך כלכך
אני כמו חבל בד
מלטף אותך ואז עוטף אותך
יציב
יציב בהחלטות
יציב בתהיות
יציב ההוויה
יציב בעבר הווה ועתיד
ואותך זה משגע קצת
למה לא תשתנה
כי החיים הם שאלה
ואפשר להתמכר
ואז להתנתק
ואני כאן להישאר
חי בתוכך
עם וויסקי יפני ביד
הוא מלמד סבלנות ו סובלנות
שקט חרישי אישי אנושי
בתוך מבט חייתי פראי
וראש כחול של ים
השמש צורבת את המים
ואדים עולים לאט
אני רוצה
להרגיש אותך מורעבת
קצת מתוסכלת
לועסת את עצמך
עוצרת
לא נושמת
בקושי מפסיקה לזוז
מרוב רעב
להיות
מלחמה בראש שלא מפסיק לתהות
הפחד לטעות
ואת רוצה להגשים
להתגשם לדעת לגעת להרגיש
הפחד שזה יגמר
ואולי לא תהיה עוד הזדמנות
המנטאלי הופך לאנאלי
כואב חד עמוק יצרי
ואז..
בום.
רטיבות.
עד כמה בן אדם יכול להיכנס לדמות?
הית לדג'ר בגיל 27 מצא את מותו אחרי שגילם את הגוקר.
(התאבד?) תוך כדי ההכנה לתפקיד הנחשק הוא קרא את כל הקומיקסים, הוא ישן עם איפור, התאמן על צורות קול שונות, עשה מדיטציה פעמיים ביום שבה דמיין את עצמו כגוקר, קרא על מחלות פסיכיאטריות הקשורות בעיקר לבעיות אישיות ורוצחים ולמד את הסממנים שלהם התפקיד כלכך השפיע עליו הוא מת ממנת יתר (טעות) הרעלה של תרופות פסיכיאטריות וכדורי שינה.
יום ראשון בוקר בית קפה העובד שלי חולה אז אני פותח ביחד עם הצוות, שמואל שהיה חביב ונחמד מבוגר ישב על הבר והתנהג כמו פוץ, צעק, ניגח, התסיס, זרק הערות מעצבנות, "איפה הקפה שלי אני מחכה דקה שלמה!, שמואל הוא שחקן מפורסם מאוד בתיאטרון בהתחלה היה לי קצת קשה להבין את השינוי עד שהבנתי שהוא פשוט מתרגל דמות.
ידידה טובה בת 26 סטודנטית מצליחה התחילה מערכת יחסים עם בחור מבוגר בן 48 מגניב קשוח אופנוען עשה דבר אחד או שניים בחיים, חיי את החיים כפנסיה מוקדמת היא כלכך התרגלה אליו ולמה שהוא עד שהיא כבר התייחסה לעצמה כבת 40 וראתה את עצמה בתור פנסיונרית כשהי סיימה ללמוד היא לא הלכה לעבוד היא רצתה להיות כמוהו אבל העולם לא איפשר...אז הם נפרדו, והיא הייתה צריכה טיפול לטענתה כדי לחזור ךשיגרה של בחורה בת 29 אחרי לימודים..
כשאנחנו מתנהלים בעולם שאנחנו מתבקשים להיכנס לדמות לגלימה למסיכה לקצה של דברים באקט עד כמה זה משפיע עליכם בחיי היום יום?
איך אתם מווסתים השפעה של עולם אחד להשפיע על עולם אחר כשאנחנו מזגזגים בין שני עולמות..? תקשורת.