החיים יפים, רק צריך לדעת למצוץ אותם

זה לא להזדיין טוב

למצוץ מעולה

או לדבר מלוכלך

אלא

להפוך לרכוש טוטלי

לאפשר לגעת איפה שאני רוצה

לקחת מתי שאני רוצה

לתת הכל מהכל

להנות מזה ולאהוב את זה,

לא תמיד מגיעים לשם

אבל כשזה קיים

הופך למושלם.

הולך ישר לסקס

כי שם זה חשוב,

אחד הדברים היותר חשובים ומעידים על מי שאיתי

על ההתמסרות שלה וכמובן היכולות

זה חוסר השתתפות של הידיים שלה

ולא משנה מה קורה.

הפעלת ידיים היא פעולה אינטואיטיבית, אינסטינקטיבית

בין אם לאותת, לדחוף, לקרב או כל דבר

אבל כשהידיים מחזיקות את הסדין או פרושות להן לצדדים

בזמן שהדברים קורים ואין התערבות שלהן

זה גרררר רציני.

ליין שכולו bdsm 

כרגיל גברים חרמנים רוצים להגיע

אלא מה, אין להם עם מי לבוא

מן הסתם אם היו יכולים להכנס יחידים אז היו מגיעים 1,000 גברים ו-20 נשים,

מה עושה הישראלי המצוי? 

מפרסם שמחפש מישהי לאיזון מגדרי

רק כדי להכנס ואז הדרכים נפרדות.

מבין את הרציונל אבל אחר כך כל הווייב במקום נהרס

אם מדובר במקרים בודדים אז זה זניח

אבל התופעה רחבה

המקומות מרשים ומעודדים פרסומים כאלה בקבוצות, מן הסתם רוצים כמה שיותר משתתפים.

מתחיל להרגיש כמו במסיבות חילופי זוגות

שאנשים מגיעים רק כ”כרטיס כניסה״.

כל זה מבלי להכנס לעניין של מישהי שמגיעה עם מישהו

שהיא כלל לא מכירה

ומן הסתם לא יכולה לסמוך על זה שישמור ויגן עליה..

כל כך חזקה

שעומדת על שלה

משיגה כל מה שבא לה

יודעת לדרוש

מאוד ורבלית

חזקה במיטה, נאבקת, לא משחררת

ספק מעמידה פנים שלא מזיז לה

שלא באמת מרגישה

חדירה לא גורמת לה לאנחה

ספנקים לא מזיזים לה

דיבור מלוכלך עובר לידה

ואז

אחרי שעה

פתאום זה מגיע

לא יכולה עוד ״לשאת את זה״

נכנעת לגמרי

 ולא עומדת בזה

ומאותו הרגע

הופכת לכלבה.

מתלבט ותוהה אם השכנה שלי נמצאת בעולם הזה,

רואה אותה פה ושם בחדר המדרגות

עכשיו רואה אותה קצת יותר

כי נפגשים במקלט

בעייתי לבחון את זה עם שכנה

מה שנקרא לא נעים

אבל יש בה משהו שקשה לי להצביע עליו

שאומר שהיא ממש שם.

זה בא והולך

על פניו נשמע לא רע

הכל בהסכמה

אין בעיה

אבל תוהה

אולי זה לא אני

אולי אחצה קו שאחר כך לא אוכל לחזור אחורה.

המלחמה הזאת עושה בלבלות.

סקרנות היא דבר מבורך

שיחות היכרות, שאלו בנושא זה מאסט

אף אחד לא רוצה רק את הסשן אלא את הרקע והתוכן

אחרת לא שווה כלום.

מתלבט כי הסקרנות מעידה על חוסר ניסיון

אולי גם חוסר בשלות

וזה בכלל לא פשוט עבורי לקחת את זה על עצמי

כובד האחריות והמשקל זה משהו שצריך להתמודד איתו ולא ככה על הדרך.

אני צריך זמן ומבקש לחשוב

זאת לא חולשה ולא רכות

אלה באמת התלבטויות רציניות.

לא מדובר בפליק פה וסטירה שם

וזה שמציגה זאת כך רק עושה את העסק מורכב יותר 

גם תוספת של יריקות וחניקות כאילו מדובר במשהו סימלי או רצון לנסות

לא משהו שקונה אותי.

בקיצןר

נראה שלא, מצטער

למרות שביקשתי לחשוב על זה.

כמו בסרטים

ממש כך.

חיבור

משיכה

בנוסף כמובן לשאר הדברים הלא פחות מעולים.

מתי זה הזמן לברר אם היא בעניין עולם השליטה? 

מה לא ברור בזה? 

אמרתי חזיה? 

דיברתי על תחתונים? 

מה פתאום גרביים? 

את פותחת את הדלת

עומדת ומחכה לנשיקה שלך

מן הסתם מגיע לך

תמיד תמיד

אהובה כל כך וזה שלך.

עובר במטבח והכיור כרגיל מבריק

מתיישב על הספה

לוקח אותך ומושיב אותך על הבירכיים שלי

מכניס ידיים מתחת לחולצה, אחוז במותניים

לא יכול שלא להתנפל על הצוואר שלך בנשיקות ונשיכות,

הטלויזיה ברקע לא ממש מעניינת

מחליט שזהו ולוקח אותך לחדר

את יודעת שאין לי סבלנות לחזיה ולתחתונים שלך ומורידה בעצמך

בזמן הזה אני מתפשט, לוקח את התחתונים שלי ודוחף לך אותם לפה

מסובב אותך ואת על ארבע

נכנס בבת אחת, בלי משחקים ועניינים

הכי בכוח

את לא מוציאה את התחתונים מהפה ואיכשהו נושמת מהאף

גמרת מהר

אני יוצא ממך

לא רוצה וצריך לגמור היום

מוציא ממך את התחתונים

משכיב אותך עלי

מחבק ומלטף אותך עד ששנינו נרדמים.

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, מתגעגע לימים האלה

ולא עשיתי את זה עם אף אחת בכל השנים שעברו

כלומר לא ככה.

הניסיון היחיד שלי עם רימינג היה לפני יותר מעשרים שנה,

עוד הייתי צעיר פעור

דברים אצלי רק התחילו להתגבש

הייתי סקרן ורציתי לנסות ולחוות.

היא היתה משמעותית מבוגרת ממני

עם ניסיון עשיר

אמרה ודיברה והבטיחה ותיארה

ומה לא

נדמה היה שזה יותר בשבילה

כל כך אהבה לבצע רימינג שזה בכלל לא משנה אם הצד השני נהנה מהסיטואציה,

הלכתי עלזה

למה לא

הרגשתי פאסיבי

פשוט ללא תנועה

לא הבנתי במה מדובר, מה מהנה בזה

הרגשתי דגדוג

משהו מאוד לא נעים

רק רציתי שזה יגמר.

מאז לא חזרתי לשם, לא רציתי לשמוע

זה לא עניין אותי ואולי גם דחה אותי.

יכול מאוד להיות שהחוויה היא בדיוק כמו משהו קולינרי

(סליחה על ההשוואה) 

כלומר, אם אכלתי בפעם הראשונה משהו שלא מבוצע כמו שצריך 

אני עלול להתאכזב ולא לאהוב את אותו מאכל

מבלי לדעת שאם היו מכינים אותו אחרת אז היה יכול להיות מעדן.

אני כלל לא בטוח שהיא לא היתה מעולה

יכול להיות שהייתי נעול או אולי מתוח או משהו

ובקיצור זאת לא היא אלא אני

אבל בסופו של דבר הטעם הרע נשאר.

אז מה עכשיו? 

אני לא בטוח

מן הסתם מעוניין

לצד זה נרתע ולוקח בחשבון שזה מחוץ לתחום.

אינני יודע מה יהיה

שומר על ראש פתוח.