זהו,הגיע הרגע הגדול
ימים ולילות מיינת,התעלמת,חסמת,קללת חזרה,התיעצת,קראת,השתפנת ..
ולבסוף בחרת בו.ריטואל המסנג'ר מוצה והקוגניציה המטבולית שלך אמרה את דברה-הכוס רטוב
אפילו העזת לצחקק בטלפון ,בשם בדוי ומספר בלתי מזוהה כמובן ועכשו הוא רוצה להפגש
גוואלד..מה עכשו?עוד לא היית שם אף פעם..
איך? מה ? מו?מי?
ובמיוחד כשבמסגרת רגישותו ,אנושיותו ושונותו הוא מציע באדיבותו מפגש ראשון רגוע מאופק ומקורי
מפגש אצלך בדירה הנושא את שם הקוד המעורפל "כלבה על ארבע"
ואת כמובן שמחה להווכח שהפנמת היטב את כל העצות ודברי ההזהרה שקבלת...
ונענת ברצון!
רצון רצון..אבל איך מתנהגים?מה לובשים?מה אומרים?מתי סותמים?איזו הבעה יש למדוד מול הראי טרם בואו?
עיון מעמיק בכלוב לא סיפק לך את כל התשובות באופן מתודי?
ננסה לבוא לעזרתך
הלבוש-
כל הסיכויים שבשיחה מקדימה ההוא ינקוט באחת מהגישות הבאות:
"תתלבשי איך שנוח לך" או..
"כמו שכלבה צריכה להתלבש"
בשני המקרים הכוונה זהה
מיני קצר,אדום או שחור
בלי תחתונים וחזיה
חולצה בגודל המצפון של נסראללה
ואופציה לגרביוני רשת
ואיך תדעי האם המיני קצר מספיק?
ובכן,שני כללים פשוטים:
אסור בתכלית שהחצאית תגלוש מתחת למיקומו האנטומי של הלבלב
על מפעל האסטרוגן להיות חשוף
ובתמצית,על החצאית ליצר את לוק החצאית של שחקנית טניס שמתכופפת קדימה להרים כדור.
רק בלי המכנסונים.
ובאשר לאופציית הגרביונים
לכי על זה,אלא אם כן מדידת ניסיון יוצרת אפקט של חבילת חציר אשר הודקה יתר על המידה
זהו,את מוכנה..
ועכשו מה עושים?איך מתנהגים?
על כך בפרק הבא...
לפני 16 שנים. 25 במאי 2008 בשעה 17:14