לפני 16 שנים. 13 ביולי 2008 בשעה 16:34
"אני מוכנה לקבל את הכאב שאני רגילה לו"
האם היא שומעת את המוסיקה שלה אני מקשיב?
משפיט שפוטים!ו.....שפוטות
מוזמנים/מוזמנות להציץ ולהיפגע.כלהכתוב מיועד לשני המינים.
לפני 16 שנים. 13 ביולי 2008 בשעה 12:30
האוזן שלי יכולה לספוג הכל- עד הטפת מוסר, ועוד מכאלו שלא מכירים אותי.....
מדגיש:
בעלי נחיתות רגשית או כל רגשי נחיתות לא צריכים לנסות להרגיש עליונות על גבי!
אולי אני מטעה וחוסר התגובה שלי מאפשר לכם להרגיש כך,
אבל לא אמנע זאת מכם -אולי זה הדבר היחיד שנשאר לכם להרגיש.
לפני 16 שנים. 12 ביולי 2008 בשעה 5:16
הרבה מכנים את עצמם מאסטרים או דורשים שיכנו אותם בכינוייי מאסטר:"כן מאסטר" וכל מיני כאלו....
ועל שום מה, האם הם מבינים מהו מאסטר?
קראתי פה על מאסטר אחד, שכן מבין זאת, והוא לא משתמש במושג,וקראתי הרבה על מאסטרים שמבלבלים במוח כמו רכלניות קטנות ובתולות שלא הפנימו, שעם התואר ה"נכבד" מצופה התנהגות "מכובדת ובוגרת"!
המאסטרים עסקו בחוכמה העתיקה. לכן מאסטר הוא תואר כבוד, ומי שרוצה לקבל כבוד צריך לתת את הכבוד,קודם לעצמו ואחר כך לסביבתו!
ולא לעסוק ברכלנות, מציצנות, דיבור קלוקל, ובעיקר לעצור את תגובתו המהירה.
קראתי גם על נשלטת, שציינה זאת בצורה המדוייקת ביותר: "אם שולט חושב שמלכתחילה הוא ראויי לכינוי אדון- הוא לא יהיה אדון שלי...." והאמתת אהבתי! גם שולט צריך לזכות בשם התואר של הנשלטת/נשלט שלו! ולא לדרוש אותו!!!
אבל זו דעתי שלי, וכנראה גם לבדס"מ יש כמה מופעים 😄
לפני 16 שנים. 11 ביולי 2008 בשעה 14:27
קורא פה הרבה על קבלה ועל נתינה,
אולי כולם מתחשבנים באיזו צורה בנושא,
אפילו אם אנחנו מנסים, לפחות אני, ללמוד לתת- ולא תמיד לקחת.
החלטתי לא להגיב בסערה וירטואלית מסויימת,
למרות שיש לי דעה מאוד מגובשת.
אבל בכל זאת רוצה לציין, יותר לעצמי, נקודה:
אל תצפה לקבל ( וזה ממש לא משנה אם זו סאבית, שפחה , עבד או שולטים/ות) משהו -
אם אתה לא יודע לתת!
או:
אל תצפה לקבל יותר משהצד השני מסוגל לתת!!
לפני 16 שנים. 9 ביולי 2008 בשעה 16:02
לא צריך להפעיל כוח, או לצעוק כדי להרגיש בנוכחות דומיננטית!
ואם מישהו מרשה לעצמו לומר שאם לא הכאבתי כך וכך,
או לא דחפתי יד כדי לבדוק כך וכך .....
למקום כך וכך....
זו בושה וכלימה....
סבבה- אז אני חי טוב עם הבושה וכלימה הזו, אבל חי טוב!
אגו של שולטים?
לפני 16 שנים. 7 ביולי 2008 בשעה 12:59
יש פה כנראה הרבה חוכמולוגים, או כפי שאמרה "ילדים",
אני פשוט חושב שאף פעם לא מונעים ממשהו את הרגשת הגבריות שלו,
אפילו אם הוא מתרברב על חשבונך, מול אנשים שלא יודעים ולא מכירים אותך-
הרי ייתכן שזה כל מה שנשאר לו מטיפת הגבריות, או מהגדרתו "שולט",
ולי פשוט אין זמן למילמולים מיותרים.
אם זה היה פנים מול פנים- חבל על הזמן... איזו תגובה הייתה -
אמנם כולה מילולית אבל חזקה מאוד,
כך שהייתה עדיפה סטירה בפנים!
לפני 16 שנים. 6 ביולי 2008 בשעה 17:06
יש דברים שהייתי מעדיף לא לראות!
לפני 16 שנים. 6 ביולי 2008 בשעה 10:18
כל התחלה שסימנה טוב-יש תקווה שגם המשכה יהיה טוב,
ולכן צריכהה התנהגות שלנו במפגש הראשון לבטא סימן טוב זה....
אל תדברו על התמסרות- תתמסרו!
אל תנסו להירגע-פחדו!
צייתו!
שחקו!
ולבסוף מבטיח- תחייכו!
לפני 16 שנים. 5 ביולי 2008 בשעה 19:06
מבקר בהרבה עולמות.....
מתבונן בהרבה מראות......
מנסה להתבונן בי,
לבקר בלבנים שבונים אותי.
עסק לא סגור?
לפני 16 שנים. 4 ביולי 2008 בשעה 15:56
שולט הזמין אותי ל"מסיבה", אקסטרימית ביותר.
התרשמתי ממה שאמור להיות-
ואפילו נעצרה נשמתי לא פעם מהמראות ששודרו אליי.
ומסתבר שאני ממש פוחד להיות בארוע שכזה,
משהו שמעבר לפנטזיות שלי......
משהו שבחיים לא דימיינתי.
חשבתי שאני "מכיר" כבר הכל,
אבל כנראה שבעולם הבדס"מ פשוט אין דבר כזה- להכיר "הכל".
שוקל לסרב להזמנה,
מצד אחד אני רוצה לבחון א הגבול שלי, הם זהו גבול מבחינתי?
מצד שני-רק בבוקר חשבתי על להנמיך את המינון..... האם פתאום לעלות 20 מדרגות?
והצד שכעת מכריע את דעתי- אף פעםלא הייתה לי פנטזיה שכזו- למה להתחיל?
החלטתי- יש דברים שאני לא צריך להכניס לחיים שלי-
יותר מידי שליטה באחר,
על הגבול הדק....
ואם משהו משתבש?
לא רוצה לחשוב על האז,
זה יותר מידי מחייב.....
בהצלחה לאלו שמעזים, והולכים על הגבול הדק-
אני צריך ביטחון! ביטחון שאני יודע מה אני עושה,
ובעיקר -
לתת לכם שמשחקים איתי את הבטחון בי!