עיניים ירוקות ושולטות

שעות ערב, בערך 22:30, בריזה ירושלמית, עליתי לדירה בקומה רביעית, שונא את כל המדרגות האלה. למה לא לקחתי דירה עם מעלית. אני מת לנוח.
פותח את הדלת ורואה אותה בפינה של הסלון, ערומה על הברכיים עם ידיים מאחורי הגב ופנים לקיר. איך איילת הגיעה למצב הזה היום. לא חשוב, אני מת להתקלח.
מהחדר השני, מריה ששמעה אותי נכנס רצה אלי בצעדים קטנים ומחבקת אותי מחוייכת. (השיחות במציאות באנגלית אבל לצורך נוחות, כאן הם בעברית). אנחנו מתחבקים, מתנשקים, התגעגענו היום.
לשאלת ה"איך היה היום שלך?" אני עונה "מעייף" ושואל "מה הזונה עשתה שהיא שם?" מהחיוך הקטן של מריה אני כבר יודע את הסיפור עוד לפני שהיא סיפרה לי. "פקדתי עליה לחכות לך ערומה על הברכיים עם פה פתוח, והיא ביקשה מגבת לרגליים כי הרצפה הכאיבה לה.. לא מבינה למה אין לכם רצפות עץ כאן במדינה הזאת.. בכל אופן זה עיצבן אותי אז היא מחכה בפינה, אמרתי לה לא לזוז".
הבחנתי שהיא זזה, מנסה להרים ברך להקל על האי נוחות, אבל לא אמרתי כלום באותו רגע. "יש משהו לאכול?"
ארוחת הערב הייתה מצויינת, מריה באמת יודעת לבשל. אחרי שסיימתי ידעתי בדיוק מה מגיע:
"מתוק, בא לך מציצה לקינוח?"
"מריה... היא זזה... ראיתי מקודם..."
מריה קמה וניגשה לסלון, היא טפסה את איילת בשיער. איילת היא שמנמונת, שיער שחור, עיניים שחורות ומריה בלונדינית טבעית, רזונת עם עיניים כחולות. ההפכים האלה כל פעם מפתיעים אותי. יכלתי לשמוע את הסטירות שאיילת חוטפת ומהר מאוד היא הייתה מולי, על הברכיים, ערומה עם פנים מושפלות.
"אני מצטערת שזזתי אדון"
לפקודת מריה היא הוציעה את הזין שלי מהמכנס, היא תמיד מסתבכת עם הכפתורים של הג'ינס הסתומה הזאת. היא התחילה למצוץ. יותר ללקק מלמצוץ, מלקקת רק את הקצה של הזין ומכניסה לפה רק חלק ממנו, כאילו פוחדת. בלי לשים לב היא שמה את הידיים על הברכיים. מנסיון ידעתי שסטירה תשפר את המציצה וגם תחזיר את הידיים למאחורי הגב, לאן שהן שייכות.
העיניים של איילת היו סגורות, כשהיא קיבלה את הסטירה הן נפתחו מופתעות, תוך רגע היא הבינה ולא הייתה זקוקה לרמז נוסף - הידיים עברו אחורה ואיכות המציצה השתפרה. מריה שאלה אותי מה קרה, ואמרתי שהיא לא מוצצת משהו... היא תפסה את השיער של איילת והתחילה לדחוף את הראש שלה על הזין שלי. יכלתי לשמוע את הכלבה נחנקת. אבל זה לא הספיק לי, למען האמת, השתעממתי...
קמתי, הזזתי את מריה, תפסתי את איילת בשיער האסוף שלה ומשכתי, היא שיחררה צעקה קטנה. הסתכלתי עליה מלמעלה, בפנים המפוחדות האלה. המומה כל פעם מחדש הכלבה...
"איך קוראים לך?!"
"איילת" - תשובה שגררה סטירה.
"איך קוראים לך שאלתי?!"
"איילת אדון!" - תפסתי לה את הפטמה, משכתי בכל הכוח, שחררתי ונתתי לה סטירה על השד. הצליל הזה הורג אותי...
"כדאי שתדעי את השם שלך, איך קוראים לך?!"
כאילו היה לה רגע של הארה פתאום.. "כלבה מטומטמת... כלבה מטומטמת אדון!"
"יופי",
דחפתי את הראש שלה לרצפה, מילאתי את הפנים השמנמנות שלה בבהונות הרגל שלי, ואחזתי חזק יותר בשיער שלה. היא התחילה למצוץ את הבהונות של הרגליים. ביד השניה הפלקתי לה בישבן, הידיים שלה התחילו לנוע, כאילו מנסה להגן על עצמה, היא קיבלה עוד סטירה על התחת שממש הזיזה את כל הגוף שלה, שיחררה צעקה והמשיכה למצוץ את הבהונות.
עכשיו התחת שלה כבר התחיל לרטוט, מפחדת מהמכה הבאה. המשכתי להפליק לה, חזק יותר וכואב יותר וכל פעם הכלבה משחררת צעקה וחוזרת למצוץ את הכף רגל. כל פעם מזיזה את הידיים, כאילו זה יעזור לה במשהו, הגנה לא רצונית, ומיד מחזירה אותן למקומן משולבות מאחורי הגב.
תפסתי אותה בשיער, מריה כבר דאגה לפנות את הכלים מהארוחה. נעמדתי, הרמתי את הראש שלה ונתתי לה למצוץ לי כשהידיים מאחורי הגב. מריה באה לנשק אותי. הרמתי את איילת והעמדתי אותה. החזקתי רק בשיער, היא נעמדה עם ידיים מאחורי הגב. התחלתי לתת לה סטירות מעוד חזקות על החזה. לכלבה השמנמונת יש חזה גדול, ואחרי כל סטירה כל הגוף הזה רעד. כל סטירה והיא מנסה להרחיק את הגב, להזיז את הידיים, להרחיק את האגן. "תפסיקי להזיז את הידיים!" שיחררתי את השיער ותפסתי את הידיים שישארו מאחורי הגב והיא המשיכה לקבל סטירות חזקות על השדיים. הם כבר נהיו אדומים. היא כולה התפתלה, מנסה כאילו להשתחרר מהתפיסה שלי, מזיזה כל פעם את הראש לכיוון אחר, מקפלת מעט את הברכיים, למרות שהיא לא באמת רוצה. מריה ישבה בצד וחייכה. היא אוהבת לראות אותה סובלת.
הצמדתי את הראש שלה לשולחן האוכל, ובאתי מאחוריה, כשהידיים שלה מאחורי הגב. הכוס שלה היה כולו רטוב... שיפשפתי עליו את הזין שלי, ראיתי שהיא נאנחת עוד לפני שהתחלנו, לא הכנסתי אותו פנימה והיא העזה להזיז את התחת לכיוון שלי, להביא את הכוס לזין שלי. תפסתי לה בשיער ומשכתי "לא לזוז סתומה!"
התחלתי לדפוק אותה, מאוד חזק. הכוס שלה רחב יחסית אבל כולו רטוב. היא התחילה לצעוק ולהיאנח.. שנאתי את זה, זה הכעיס אותי. "שתקי!" אבל לא יכלה, ממשיכה להיאנח ולצעוק. "מריה עשי טובה, סתמי לה את הפה"
לא יודע מאיפה היא הביאה גרב מלוכלכת שלי במהירות כזאת אבל היא דחפה אותה בפה של איילת, הרימה את הסנטר שלה בעדינות, תוך כדי שהראש שלה זז מהזיון שהיא מקבלת ממני מאחורה. הסתכלה לה בעיניים, מבט רציני כזה, עמוק, כאילו רוצה להגיד לה עכשיו משהו חשוב... הסטירה שאיילת קיבלה ממנה עשתה כזה צליל שכמעט צחקתי.
מריה באה אלי, חיבקה אותי מאחורה והשעינה עלי את הראש, עטפה את הידיים סביב הבטן שלי והרגישה אותי בזמן שאני דופק את איילת מאחור. התחבקנו. זה היה רגע מאוד מיוחד, שלנו. תפסתי את היד של מריה והרמתי אותה לפה שלי לנשק אותה. לא יכלתי לראות אבל אני בטוח שהיא חייכה. הרגשתי את הנשיקה מאחור על הצוואר שלי.
איילת כבר הייתה גמורה, כואבת ומושפלת, שיחררתי אותה והיא התמוטטה על הריצפה. מסתכלת עלי מלטה, שכובה על רצפה קרה, היא קיבלה זרע לפנים. בלי שהייתי צריך להגיד היא ליקקה מהריצפה את כל מה שפיספס את הפנים שלה.
לפני שהלכנו למקלחת כדי שמריה תוכל לשטוף את איילת מהזין שלי, מריה ירקה לאיילת בפנים. אמרתי לאיילת שתשאר (stay) ואחרי המקלחת ניתן לה לשטוף את עצמה. היא הנהנה הינהון כנוע. "כן אדון..." שקט.

לזה בן אדם צריך לחזור מהעבודה...