טרוניה

בזמן האחרון ניפיתי מחיי מספר אנשים
לא בדרמה
בשקט כזה, פשוט לא כותבת, לא מתקשרת
זה לא ברוגז. זה פשוט -- כבר לא בא לי עליך.
מאחד התאכזבתי, שלא היה שם כשעבר עלי משהו.
אחד לא עמד בצפיות שלי, ברמה של יחסי אנוש.
הוא ממש לא עשה לי שום דבר רע, ואפילו עשה לי הרבה טוב.
אבל יש דברים שאני לא עושה, ודברים שאני לא מקבלת, וזה הגיע לשם.
אחד...
טוב כל אחד והסיפור שלו...
(ודרך אגב, כותבת בלשון זכר מטעמי נוחות, זה לא מחייב מציאות).

במקרים כאלה, כי זה לא ריב ולא טינה ולא פיצוץ, תמיד יש דרך חזרה.
ואני מנסה לחשוב עם עצמי אם אני לא מצפה ליותר מידי מאנשים
או שבאמת עדיף סטנדרטים גבוהים ופחות משתתפים.

הנטיה שלי היא לאופציה השניה, אבל יש לי תחושה שיש ממה להנות גם מאלה שלא בפסגת הפירמידה האישית שלי.
אבל אז השאלה אם אני פשוט פתוחה לזה כשהם מתעוררים ושוב פותחים איתי דיאלוג.... או אם אני מוכנה לעשות מאמצים.

נראה שלא כל כך.